העמק דבר על שמות כא:לה

1ומת. הדבר ברור דה״ה לא מת דמה לי קטלא כולה או קטלא פלגא אלא משום דמיירי בפ׳ באופן שאין הניזק שוה כלל כמו שיבואר מש״ה הקדים ומת דאז קרוב שלא תהא הנבילה שוה כלום:

2ומכרו. למ״ד יושם דבעל חוב הוא קאי על ב״ד. ולמ״ד יוחלט דשותפי נינהו משמעות ומכרו מדעת הניזק והמזיק. שיד שניהם בו:

3וחצו את כספו. במחיר השור החי יחצו את כספו של שור המת. והיינו באם אין הנבילה שוה כלום. והיה ראוי לכתוב וחצו את כספו בשור החי. אבל א״כ הייתי אומר שיהא בשותפות בשור החי ואינו יכול להכריחו למכור מש״ה כתיב ומכרו וגו׳. והטעם פשוט שהרי לא נשתתף עמו מעולם ואינו נוח לו להיות שותף עמו:

4וגם את המת יחצון. אם יש בבשר המת איזה שווי יחצון שווי הנזק גם עם בשר המת. היינו מה שניתותר היזק שלם אחר שימכרו הנבילה. ישלם חצי ההיזק ממחיר השור החי: