העמק דבר על שמות כד:יא
העמק דבר על שמות · Haamek Davar on Exodus 24:11
Open in the reader →1לא שלח ידו. כחו (וכך פי׳ ר״נ גאון בס׳ המפתח המקרא כי אשא אל שמים ידי כמו שיבואר במקומו) והכונה כי מי שזוכה לראות מראות אלהים. והקב״ה מופיע עליו אור רצונו ית׳ שיראה ויתבונן ונותן לו כח לסבול משא הקדוש ולהיות מרכבה לשכינה. ה״ז מוצא בזה תענוג נפלא באור פני מלך חיים ית׳ ושבע נפשו ואינו תאב לאכול באותה שעה כמש״כ בס׳ בראשית ג׳ א׳. אבל האצילים האלה פרצו גבול והציצו במה שלא הורשו להתבונן והקב״ה לא שלח ידו להופיע אור פניו ית׳ להם ולא הי׳ בהם כח אלהי לסבול משא הקדוש והיו ראוים להיות נפגעים לולי זכות של אותו יום. מכ״מ זה הי׳ עונשם שלא שבע נפשם עונג רוחני עד ויחזו את האלהים. המה ראו מה שראו באלקות. ומכ״מ ויאכלו וישתו. נדרשו לאכול ולשתות. וכך פי׳ הראב״ע בשם ר״י הלוי ז״ל ועל דבריו יש להוסיף עפ״י מה שכבר נתבאר לעיל ד׳ כ׳ אשר משא מראות אלהים למי שאינו כדאי באותה שעה. היא למשא רב עד שיכול להמית. וזהו העונש. וכאן שלא הגיע העונש בתקפו מכ״מ הי׳ במשא מחליש כחם הרבה. והיו מוכרחים תומ״י לאכול ולשתות להשיב נפשם: