1לכל מתנות קדשיהם. היינו מתן דמים ואימורים שהוא לגבוה ולא עון הבשר שנאכל לכהנים וישראל:
2והיה על מצחו תמיד לרצון להם. תחלה אמר שבא לכפר על עון טומאה וס״ד דמ״מ אין הקרבן מרצה. וכמו קרבן עובד כוכבים שאע״ג שכשר אינו עולה לרצון כדאיתא בזבחים דמ״ה מש״ה הוסיף שיהיה גם לרצון: