העמק דבר על שמות לב:כה

1כי פרוע הוא כי פרעה וגו׳. ראה שתי ראיות. אחת כי פרוע הוא לעשות מה שלבו חפץ איש כל הישר בעיניו באין מפריע. עוד ראה כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם. קמיהם משמעו אנשים גדולי הדור שקמים נגד העם הפרוע למחות בידם. ודרך עם ה׳ להיות נכנע וניחת מפני גדוליהם. אבל בזה שרבו על דעת אהרן הצדיק עד שהוכרח הוא לעשות כרצונם אע״ג שגם הוא ידע שאינו נכון וא״כ פרעה אהרן עוד בדבר זה לשמצה. פי׳ להתנהג שלא בד״א ובכשרון דעת:

2בקמיהם. עם גדוליהם הרוצים למחות בידם. והקדים זה הכתוב למעשה משה דבר נפלא מאד ומסוכן. ולא היה ראוי לעשות כן אם לא שראה משה צורך השעה והכרחי לעשות כן. והפלא הוא בשני דברים. א׳ מה שצוה את הלוים שהם בעצמם יהרגו ע״פ דעתם שאותו האיש עבד ע״ז. והרי אפי׳ מלך שמרדה עליו מדינה ושולח חיילותיו להקיף את המדינה ולהענישם. אינו מרשה את בני החיל שהם יהרגו ע״פ דעתם אלא שולח עוד אנשי משפט לחקור חובת כל איש והחיל אינם באים אלא לשמור את בני המדינה שלא יפרצו בשופטיהם. וכך היה ראוי למשה לעשות להושיב ב״ד ולדון כל א׳. וכאן הרשה את הלוים שהם ילכו משער לשער להרוג בחרב שלופה לכל מי שידעו שעבד ע״ז. ואפילו לדעת חז״ל שדנם בסנהדרין ע״פ עדים מ״מ לא היה ע״פ ד״ת להרוג שלשת אלפי איש ביום א׳. שנית דאפילו אם יצא גזרת המלך להרוג כל הבא ביד אנשי חילו לא ישלח במדינה רבת אנשים. מעט חיל וחרב בידם. שהרי ירבו עליהם אנשי המדינה ויהרגו את החיל. אלא שולח הרבה גדודים וכל כל״ז בידם באופן שיהיו בטוחים מן הסכנה. ומשה שלח את הלוים אנשים מועטים בחרבות למחנה של ששים רבוא ולא ירא מסכנת הלוים. מש״ה הקדים הכתוב כי צורך היה לעשות כן:

3כי ראה את העם כי פרוע הוא. אפילו מי שלא עבד עבודת כוכבים עדיין ה״ה פרוע בלי שום מורא שמים ומורא ב״ד. וקרוב להגיע לע״ז ולכל דבר תועבה כשיעלה על רצונו. ואם כן ראוי לעשות דבר נפלא להרוג ביום א׳ הרבה אנשים ויפול בזה פחד ב״ד עליהם וכמו שמצינו בשמעון ב״ש שהרג שמונים נשים מכשפות ביום א׳ ובלי חקירה רבה כראוי ע״פ ד״ת. אלא לצורך השעה. שנית ראה כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם. שמטילים מורא על גדוליהם שיהרגוהו אם לא ישמע להם. והרי הם רבים והוא יחיד. ע״כ רצה משה להראות בזה המעשה שאין מורא לעובדי ה׳ מהמון רבה כמו שלא נגע אדם רע בלוים שהלכו במס״נ כאשר יבואר. וידעו מכאן ולהבא לנהוג מורא מגדוליהם ולא יפחידו אותם בהמונם הרב. וידעו אשר מגדול עוז שם ה׳. בו ירוץ צדיק ונשגב. [וראיתי מגיהים בת״א לדריהן. שאין זה שום משמעות לבקמיהם. וצ״ל לרדיהן. היינו הרודים בעם. הן גדולים וכמש״כ]: