העמק דבר על שמות לב:ל

1ויהי ממחרת. כל הימים הללו בכלל ארבעים יום האמצעים שהתנפל לפני ה׳. ולא כפרש״י להלן ל״ג י״א ורמב״ן שם שארבעים יום האמצעים הי׳ בהר וע״כ נתקשו בענין אהל מועד של משה יע״ש וגם דחו סדר פרקי דר״א פ׳ מ״ו שהביא הרמב״ן שם. והרא״ש שלהי מס׳ ר״ה כ׳ שיש טה״ד בפרקי דר״א והוא פלא. [וכ״כ הגר״א בפירושו לסע״ר. דהעיקר כפרקי דר״א ואין חולק בזה. ולא כרמב״ן והרא״ש]. וכן המדרש שהביא רש״י שא״ל ה׳ שישיב אה״מ למחנה א״ל אני בכעס וכו׳ מבואר שהיה בתוך מ׳ יום הללו. אלא העיקר שכל מ׳ יום הללו עסק בתקנת ישראל במחנה אלא שנזהר להתפלל שחרית מנחה וערבית תפלה קבועה ובתוך התפלה התפלל תפלה קצרה בשביל ישראל והיא התפלה המבוארת בס׳ דברים ט׳ כ״ו ולא כהרמב״ן שם וע״ז נאמר ואתנפל לפני ה׳ כראשונה ארבעים יום וארבעים לילה. ומש״ה שם פי׳ כראשונה היינו כמו שעשיתי בהר שהתפללתי תפלה קבועה ובה אמרתי למה ה׳ יחרה אפך בעמך. ומש״ה לא הקדים שבח וכמש״כ לעיל י״א. כך היה בכל משך מ׳ יום האמצעים בכל עת תפלה התפללתי תפלה קבועה וסדורה שהיה אז מימות אברהם יו״י ובם הי׳ התפלה אנא חטא העם הזה וגו׳ ואחר כך היה רגיל בנוסח התפלה שמבוארת בס׳ דברים. אמנם אחר התפלה נתעסק במחנה כדאיתא בפרקי דר״א. ובזה מבואר כל הפרשיות אל נכון. ולא תדחה ממש״כ בדברים י׳ י׳ ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים ארבעים יום וארבעים לילה. דאלו הימים לכ״ע מיירי במ׳ יום האחרונים כמבואר בפרש״י להלן ל״ג י״א וכ״כ התוס׳ ב״ק דפ״א ועי׳ מש״כ שם בעזרו ית׳ :

2אתם חטאתם חטאה גדולה. לא הוכיחן עוד על עבודת כוכבים שהוא פשע ומרידה. שהרי כבר נהרגו שלשת אלפי איש והרבה נבדקו במים. ואם כי עוד נשארו הרבה עובדי העגל שמתו אח״כ במגפה מ״מ לא היה יכול משה להוכיח את העם ע״ז. אבל הוכיחן על השגגה שיצא מהם וגרם חה״ש ואין נ״מ בין שוגג למזיד בחה״ש כמש״כ לעיל כ״א:

3ועתה אעלה אל ה׳. כאשר היה עוד ההר בוער באש מזה הבין משה שעוד השכינה שם. ושם הוא מקום מוכשר לתפלה. ועוד לא הכין אהל מועד שלו ע״כ אמר לעלות לשעה למורד ההר ולהתפלל שם ואח״כ ירד. או אפילו שהיה האהל מ״מ בעת התפלה עלה בהר. וכן הוא דעת הגר״א בפי׳ לסע״ר ע״ש: