העמק דבר על שמות ד:יד

1ויחר אף ה׳ במשה. על סרבנותו. שעפ״י זה ישתנה סדרי הגאולה ממה שחשב תחלה כאשר יבואר:

2הלא אהרן וגו׳. בזה סר טעם הסירוב הראשון שלא יאמינו לו שיהא נראה ה׳ למשה ולא לאהרן שהוא מוחזק בחסידות ובנבואה מכבר. אבל עתה אשר אהרן עצמו ידבר ויראו הכל אשר גם הוא מאמין שנראה אליך. ואמונת אהרן באה ע״פ דבר ה׳ לאהרן לך לקראת משה וגו׳. בזה הבין גדולת משה וכי ידעו ה׳ יותר ממנו. ואמר הלוי להגיד כי גדולת אהרן באה באשר הוא משבט לוי מוחזקים בחסידות אבל גדולת משה אינו כן. אלא מופשט ונעלה מכל. ועי׳ ו׳ י״ד:

3כי דבר ידבר הוא. כמה פעמים ידבר להסביר לישראל דבר ה׳ ובזה סר טעם סירוב השני:

4וגם הנה הוא וגו׳. לא תחוש שיהא הדבר קשה עליו להיות נטפל לך. לא כן. אלא הוא יצא לקראתך. ולא אך בפעולה הנראית לעין אדם. שהיה אפשר לחשוב דמ״מ נפשו ירעה לו. לא כן. אלא וראך ושמח בלבו: