העמק דבר על שמות ז:יא

1לחכמים. היינו חכמי הטבע שיכולים לעשות באחיזת עינים:

2ולמכשפים. היינו מעשה כשפים כמשמעו:

3ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם. יש להבין סדר המקרא אם הן המה חרטמים המה מכשפים. למאי חלקן הכתוב. ועוד הא בדניאל מבואר דשני דברים המה. ואם באמת כן הוא דשני דברים המה. היאך מתפרש ויעשו גם הם המכשפים. שבהם דבר הכתוב ומסיים חרטמי מצרים. וגם לשון גם הם חרטמי. אינו מדויק והכי מיבעי גם חרטמי. אלא כך הענין. שידוע מ״ש חז״ל בסנהדרין ס״פ ד׳ מיתות דבלהטיהם הוא מעשה כשפים. ובלטיהם הוא מעשה שדים. וחרטמי מצרים היו בבחינה עליונה ממכשפים. שהמכשפים לא היו יכולים להשתמש בשדים. ומש״ה להלן במכת דם וצפרדע וכנים כתיב רק חרטמים ובלטיהם. שהמכשפים לא היו יכולין לעשת כן בכשוף. אלא החרטמים ומעשה שדים היו יכולים לעשות כן. אמנם במעשה התנין עשו החכמים באחיזת עינים. והמכשפים בכשוף. והודיע הכתוב אשר לא די שהמכשפים עשו בכשוף. אלא גם החרטמים שהיו יכולין לעשות כן בלטיהם. לא רצו לטרוח ולהטריח את השדים בדבר קל בעיניהם. עד שגם המה עשו בלהטיהם היינו כישוף. וא״כ פי׳ הכתוב ויעשו גם הם. היינו המכשפים:

4חרטמי מצרים. קאי תיבת גם על חרטמי מצרים ג״כ כאלו כתיב ויעשו גם הם. גם חרטמי :