העמק דבר על בראשית א:ז

1ויעש אלהים את הרקיע ויבדל וגו׳. זה המקרא אומר פרשוני לפי הפשט. שהרי הכתוב מסיים ויהי כן. ומה מקרא חסר. ותו למאי כתיב ויבדל וגו׳ הרי הרקיע ממילא מבדיל. וגם השנוי דכתיב בין המים וגו׳ ובין המים וגו׳ ולא בין המים וגו׳ למים כמו במקרא הקודם. וגם הכי מיבעי בין המים אשר על הרקיע ובין המים אשר תחת לרקיע. אבל מתחלה יש להבין הלא עיקר המסך בין מים למים לפי המובן מפשוטו לא היה נצרך אלא לאותו יום. שהרי למחר אמר ה׳ יקוו המים וגו׳ והושפלו המים התחתונים מאד. וא״כ לא היה נצרך מסך מבדיל ביניהם וזה פלא. אבל עוד יותר קשה הא דאיתא בחגיגה (דף ט״ו) דבן זומא הציץ וראה שאין בין מים העליונים למים התחתונים אלא ב׳ וג׳ אצבעות שנא׳ ורוח אלהים מרחפת על פני המים. ותמוה שהרי רחוקים זה מזה כגבוה שמים על הארץ. אלא כ״ז מתבאר ע״פ מדרש קהלת דרקיע אינו שמים התחתונים שעל הארץ אלא הוא רקיע השני ובו נתלו אח״כ המאורות ונקרא רקיע השמים ולא סתם שמים והביאו חז״ל מקרא מלא השמים ושמי השמים וכל צבאם. לפ״ז מובן פי׳ יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. היינו בין מים שעל התחתונים למים שעל השמים העליונים שהוא הרקיע. [ומעין זה אי׳ במורה ח״ב פ״ל] (והיינו דאי׳ בשמות רבה פל״ג למעלן יהי רקיע בתוך המים למטה והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קה״ק. הרי שהמשיל הבדל בין שני המימות להבדל שבין קדש לקה״ק וזהו כמש״כ) מעתה משמעות הבדלה דהאי קרא אינו מסך מבדיל אלא ערך משונה בין מימות אלו. והדבר ברור שגם שניהם אינו בצורת מים הנראים לנו בעולם התחתון. אלא שנזדכך המים שהוא משפיע טוב וחסד בצורה אחרת המכונה בזה השם מים. והוא הנהגה משפיע רב טוב וחסד. וע״ז כתיב תהום אל תהום קורא. וכתיב פלג אלהים מלא מים ועוד הרבה מקראות ומדרשים ונקרא אצלנו מים העליונים. ובאמת כל מה שתחת הרקיע השני הוא הנהגת הטבע ממש והמאורות ומזלות מושלים בהם ונקרא תחתונים והודיע הכתוב שהבדיל ה׳ בין הנהגת החסד ומשפיע שהוא מעל לרקיע היינו למעלה מהנהגת המזלות ובין המים אשר מתחת לרקיע שהוא הנהגת המזלות ממש. ומש״ה כתיב מעל לרקיע כמשמעו ולא מעל דמעל. כדאי׳ בפ׳ מצות חליצה על לשון המקרא מעל רגלו. וכן פי׳ מתחת לרקיע שמשמעו סמוך לרקיע ולא הרחק. ובא להביננו שאין הכונה במים העליונים חסד שמגיע ע״פ נס גמור ומוחלט. שא״כ א״צ הבדלה לחסד שבטבע שמובדל ממילא הוא. וכן א״צ לומר דמים שתחת לרקיע היינו מים המוחשים ונראים אלינו. דא״כ ודאי אינו בערך מים העליונים. אלא נצרך להבדיל בין הנהגה בהשגחה פרטית ובסתר הטבע ישים. בין הנהגת המזלות ע״פ הטבע ממש. וע״ז הציץ ב״ז ואמר שאין ביניהם אלא ב׳ וג׳ אצבעות ומרומז במקרא הקודם ורוח אלהים היינו השגחתו ית׳ מרחפת על פני המים. שהוא סדרי חסד שבטבע. ומשמעות ויעש אלהים את הרקיע תקן והעמיד על מתכונתו העיקרית (כמש״כ בפ׳ האזינו עה״פ הוא עשך. ובכ״מ) היינו שתחתית פני הרקיע היה נוטה יותר למים התחתונים שהוא טבעי ממש. ופנים העליון נוטה יותר למים עליונים כמו כ״ד המבדיל בין שני ערכין. וכתיב בלשון בין ובין כמ״ש לעיל ד׳. והרקיע הלז הוא מפלאות תמים דעים ית׳ שיהא השגחתו ית׳ מעורב עם הטבע יחד לכל א׳ לפי מעשיו. וע״ז כתיב ומעשה ידיו מגיד הרקיע. שהקב״ה עושה תמיד פלא. משגיח לפי המעשים ומ״מ ממשיל הנהגת הטבע יחד: