העמק דבר על בראשית יח:יז

1וה׳. הוא ובית דינו. חקרו שראוי שלא לכסות ע״פ שלשה טעמים בדבר. טעם הא׳ ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום. לאותה אומה שיהיה גוי גדול ועצום, ונברכו בו כל גויי הארץ כל האומו׳ כשיהיו נצרכים לדעת איזה ענין בהכרח לא יהיו מוכרחים לשאול באוב ושאר מיני כישוף אלא יבואו לנביא בישראל ויגד להם כמו שעשה מלך ארם עם אלישע. והקב״ה אמר לירמיה נביא לגוים נתתיך וא״כ יהיו נברכים אוה״ע בו לדעת מה פעל אל ומשום זה מהראוי שגם אברהם שורש אומה זו ידע ג״כ מה שיגיע לגוי הארץ בזמנו. טעם השני כי ידעתיו. רש״י פי׳ מלשון חיבה וע׳ רמב״ן. והנראה לי כמשמעו מלשון ידיעה והיה ראוי לכתוב הודעתיו בהפעיל אבל באשר ידע אברהם כמה ענינים נסתרים ע״פ עמל ויגיעה בחכמת התורה וה״ה כמו שידע בעצמו אלא שגם זה שהתעורר לדעת הוא ע״פ סיעתא דשמיא לדעת כל חכמה ומוסר. למען אשר יצוה וגו׳ מש״ה כתיב ידעתיו שיהיה נכלל שתי כונות וכך הוא דרך לשה״ק. וע׳ בס׳ שמות ל״ג י״ב ובס׳ דברים בהאזינו במקרא שאל אביך. וזה דבר טעם השני באשר הוא יודע הרבה בעמלו כדי שימצא במה ללמד את בניו ואת ביתו ע״כ ראוי לגלות לו ענין שיצא ממנו דבר מוסר מה שלא יוכל להגיע לידיעה זו ע״י עמל ויגיעה. והוא כענין שדרשו חז״ל בסנהדרין דצ״ט עה״פ נפש עמל עמלה לו. כל העמל בד״ת התורה עומלת לו ממק״א פי׳ היא מסייעתו לדבר שלא יוכל להגיע ע״י עומק עיונו עומלת לו להגיעו ממק״א: והנה ידיעה זו של סדום ומה שהגיע לה היה כמה דרכי מוסר לדעת דרך ה׳ בעונשי רשעים כמו שיבואר בסמוך ובריש פ׳ י״ט ועוד כמה לימודים הגיע מזה הענין כאשר יבואר לפנינו למען הביא וגו׳. עוד טעם שלישי שראוי לגלות לו כדי להביא על אברהם את אשר דבר עליו שיהיה אב המון גוים וראוי לאב לחוש לקיומם ואולי יועיל בתפלתו עבורם: