העמק דבר על בראשית כד:א

1ואברהם זקן. הקדים הכתוב להודיע לפני הענין המסופר בפרשה זו שאברהם היה זקן בא בימים מבואר שהוא נוגע להענין כי לולא זה לא היה מצוה לעבדו אלא הוא בעצמו היה מזדרז למצוה רבה זו ליתן אשה ליצחק שבזה תלוי כל התכלית אבל משום שהי׳ זקן:

2בא בימים. היינו שהי׳ מחשב כמה ימים עוד יחיה ע״כ הי׳ חושש אולי ימות בדרך רב כזה. אמנם בלי זה הטעם הי׳ רשאי לילך בעצמו לארם נהרים. אע״ג שהיה מוזהר ללכת משם. כבר ביארנו שממעשה העקידה הותר לו לחשוב מארץ הזאת ולזכרה. וה״נ הותר לו הליכות עראי לשם:

3וה׳ ברך את אברהם בכל. עוד טעם על שלא הלך בעצמו משום שהיו עסקיו עם כל אדם זה בא ושואל בעניני אמונה וזה להתפלל עליו וכדאי׳ בב״ב שמרגליות הי׳ תלוי׳ בצוארו של א״א כו׳ והכונה הוא תפלתו וברכתו וכיב״ז היה הרבה ענינים מוטלים עליו ומשום זה לא הי׳ יכול לצאת ממקומו והנה הודיע הכתוב ג״כ בזה צדקת אברהם לפני הענין. ללמדנו שהיו הכל באין לפניו ודאג לטובת רבים לכן הי׳ מוכרח להעמיס לקיחת אשה לבנו על עבדו: