העמק דבר על בראשית ג:יז

1כי שמעת לקול אשתך וגו׳. לא החל לומר כי אכלת מן העץ וגו׳ אלא בשביל שלא הענישו כמו שאמר כי ביום אכלך ממנו מות תמות. ע״כ ביאר לו ה׳ שאם היה אוכל בשאט נפש ודאי היה ראוי להענש מיד. וכדרך הכתוב במיתת נו״א בקרבתם לפני ה׳ וימותו שקרבתם לפני ה׳ גרם להם שמתו מיד על חטאתם שהקריבו אש זרה. ויבואר שם. א״כ באדם נמי שהיה אז עומד וקרוב לפני ה׳ אם היה חוטא במזיד היה ראוי שימות מיד. לכן אמר לו ה׳ כי שמעת לקול אשתך ואין זה אלא שוגג. אין עונשך רק המוכרח לפי מעמדך כעת:

2ארורה האדמה בעבורך. כל בעבור משמעו לטובתו כדי שיהי׳ כן. וכמו בעבור תברכני נפשך. וה״נ משמעו לטובתך. דאחר דסר ממך אהבת ה׳. הטוב טוב לפניך שיהא האדמה ארורה. ותבא לידי בעצבון תאכלנה. ביגיעה ועבודה רבה:

3כל ימי חייך. דלא תחשוב שא״צ עבודת הארץ רק בפעם ראשונה. ע״ז אמר כל ימי חייך. וכ״ז הוא לטובת האדם שלא יסור מדרכי ה׳ וכמ״ש שיגיעת שניהם משכחת עון. וכמ״ש בפ׳ שלח עה״פ טובה הארץ מאד מאד ע״ש: