העמק דבר על בראשית ג:יט

1בזעת אפיך וגו׳. עד כה מדבר מיגיעה עד שנעשה חטים. ועתה מוסיף דגם משעת קצירה עד לחם בא בזיעה כי בכלל המלאכות הוא אפיה וזה גורם להזיע הרבה:

2כי עפר אתה. כבר ביארנו שאינו עונש. ואדרבה ביאר לו ה׳ שאינו מענישו במיתה משום שלא אכל במזיד. אלא המיתה הוא בטבע שהרי עפר אתה וגו׳:

3ואל עפר תשוב. לא תוכל לקבל שכר אלא בהפרד הנשמה מן הגוף, וישוב כח העפר על הארץ כשהיה, ואח"כ תשוב הרוח לצרור החיים לקבל שכרו וליהנות מאור פני מלך חיים, וקודם שאכל מעץ הדעת וניזון מפירות גן עדן שנבלעים באיברים היה אפשר ליישב העולם בעודו משמש לפניו, ולהיות ניזון מאור פני מלך חיים ית' בעודו בחיים וחי לעולם, אבל אחר שאכלת מפרי עץ הדעת ונמשכת אחר אהבת עצמו, כטבע העפר שמגדל כל דבר ההולך אחר אהבת עצמו, על כן אל עפר תשוב להיות ניזון מפרי האדמה שהטביע הקב"ה שיהיו ניתוכים לארבע מרות, שהמה מעלים רתיחות לאהבת העולם, וכן עתיד גם אתה להיות ניתוך לבסוף. ויותר מזה ביארנו בס"ד בהשמטות לחיבורי העמק שאלה שאילתא ט"ו אות ו':