העמק דבר על בראשית ג:כב

1הן האדם וגו׳. א״א לומר דכל הענין שנשלח האדם מג״ע הוא משום שלא יאכל מעץ החיים שהרי גם בל״ז החשש הי׳ ההכרח לעבוד את האדמה מחמת הקללה אלא כך הדבר. שחש הקב״ה שלא יתפוס בדרך הלוכו ממקום שישב באותה שעה בין עצי הגן עד פתח הג״ע. איזה פרי או עלה מעה״ח. ע״כ ראה עצה לזה כאשר יבואר:

2כאחד ממנו. אינו דבוק בי עוד באופן שלא יהא משגיח על עצמו כלל. אלא הוא כאחד ממנו. לדעת טוב ורע לעצמו:

3ועתה פן ישלח ידו. בדרך הלוכו: