העמק דבר על בראשית לז:יג

1ויאמר ישראל. לא כתיב יעקב להגיד כי ברעיון נשגב הגיע לידי כך לשלוח את בנו למקום סכנה וכאשר יבואר:

2הלוא אחיך. תיבת הלוא מיותר ללמד שסיבת השילוח הוא משום ששמע שרועים בשכם. ששם מקום סכנה רבוצה ממעשה שכם ע״כ פחד ורגז לבבו לדעת מהם וכ״כ רשב״ם:

3ואמר לכה ואשלחך אליהם. תיבת לכה אינו מדויק לך מיבעי. וכבר נמצא עוד בתורה לכה ואשלחך אל פרעה. ודרשו ברבה ויקרא פ״א ובירו׳ סוכה פ״ד ה״ז אם אין אתה הולך לא ילך אחר. וע׳ ס׳ במדבר י׳ כ״ט. וכזה יש לנו לפרש כאן דיעקב אבינו אם רצה לדעת שלום בניו וכי לא היה לו עבד לשלוח אלא ירא מפני הסכנה גם על העבד. אבל על יוסף היה בטוח על צדקתו שלא יפגע בו אדם רע :

4ויאמר לו הנני. כבר ביארנו בפ׳ עקדה שזה הלשון מורה על דבר גדול והתבונן גם הוא שדרך מסוכן הוא לפניו אבל הוא בצדקתו ובתומו הלך ויאמר הנני וכפירוש רש״י: