העמק דבר על ויקרא יד:י

1וכבשה אחת. לא הוצרך הכתוב לפרש בחטאת שיהא אחת דוקא ולא שתים שהרי אינו בא נדבה ומש״ה לא כתיב הכי לעיל בחטאת חלב. אלא כאן ובפ׳ נזיר. היינו משום דאי׳ בזבחים ד״ט דחטאת נזיר ומצורע הני עולות נינהו מש״ה הוצרך הכתוב לפרש דמכ״מ דוקא אחת. וע׳ מש״כ בס׳ במדבר בפ׳ נזיר:

2בת שנתה. שנה שלה ולא של מנין עולם. וע׳ מש״כ בפ׳ יולדת:

3ולג אחד. דייק הכתוב דוקא אחד ולא שנים דאע״ג שאינו בא על המזבח וס״ד דכשר גם שנים להכי דייק אחד. והטעם הוא דכל שאינו בזה אח״ז אפילו בב״א אינו ולא יחול עליו קדושה. ועיין להלן כ״א: