העמק דבר על ויקרא יז:טו
העמק דבר על ויקרא · Haamek Davar on Leviticus 17:15
Open in the reader →1אשר תאכל נבלה וטרפה. עפ״י הפשט המקרא תמוה. שאין מקום לפרש על חיה ועוף שהם נבלה או טרפה. שהרי דין חיה כבר נתפרש בפ׳ שמיני דטמאה לעולם נבלתה במגע ובמשא וטהורה דוקא כי ימותו ואז מטמא במגע ובמשא ובאכילה. אלא ע״כ מיירי בעוף לחוד. וכדרך המקרא כמש״כ לעיל י״ג כ׳. דמיירי במידי דסליק מינה במקרא הקודם. ואם נפרש נבילה או טריפה ויהיה הפי׳ טריפה שנשחט מטמא באכילה. זה ג״כ א״א שהרי סתם נבילה משמע ג״כ אפילו נשחטה כמו לשון הכתוב בבהמה טמאה. דבבהמה טהורה כתיב כי ימות ובטמאה כתיב נבילה משמע בכל אופן אפילו נשחט וא״כ יהא במשמע כל עוף שחוט וזה אאל״כ. ותו הא ק״ו היא מה בהמה שמטמאה במגע ובמשא שחיטת טריפה מטהרה מטומאה עוף שאינו מטמא אלא באכילה לא כש״כ. וזה הק״ו שנינו במשנה זבחים פ״ז. אלא ע״כ פי׳ נבלה וטרפה יחד. והכונה דעוף טריפה אין דרכו להיות נשחט דבהמה טריפה דרכה להיות נשחט כדי לטהר מטומאת מגע ומשא משא״כ עוף דוקא כשר דרכו להיות נשחט לאכילה ולא טריפה וממילא כיון דנטרפה למדנו דמיירי בלא נשחטה. והדרשה בפרש״י תדרש מדלא כתיב בפי׳ בלשון מבואר וכי ימות מן העוף וגו׳: