1בעצם. כבר נתבאר דעיקר משמעות עצם הוא יום ולא לילה מש״ה כאן דכתיב עצם אי׳ ביומא דפ״א דחמש קראי כתיב חד לאזהרה דיממא וחד לאזהרה דלילי. ועצם בא למעט תוספת יוה״כ מעונש ואזהרות לאו:
2כי יום כפורים וגו׳. זה טעם על ועניתם את נפשותיכם משום דיום כפורים הוא ותענית סגולה לכפרה. כמש״כ הר״מ הל׳ תענית: