העמק דבר על ויקרא כד:יב
העמק דבר על ויקרא · Haamek Davar on Leviticus 24:12
Open in the reader →1ויניחוהו במשמר. במקושש כתיב ויניחו אותו במשמר. ושתי הלשונות שוות לענין זה ללמד דרק אותו בפ״ע ולא האחר עמו. כפרש״י בשם הת״כ אבל לא בחנם שינה הכתוב הלשון. והנה עוד יש משמעות לשתי לשונות הללו. היינו בשלימות ולא חסר ומקצת. כמו דדרשינן בת״כ פ׳ צו עה״פ בחצר אהל מועד יאכלוה אין לי אלא כולה מקצתה מניין כו׳. וכן הוראת אותה. כמו וראיתה אותה בס׳ במדבר כ״ז י״ג וכמש״כ שם. אבל מכ״מ יש נ״מ בין שתי לשונות הללו באם נחסר מקצת וכמש״כ הרא״ש שבועות פ״ג סימן ט״ז באם שאמר שאוכל ככר זו מקצתה נמי במשמע וחייב לאכול את כולה ואם נשרף מקצתה חייב לאכול את השאר כדי לקיים שבועתו אבל אם אמר שאכלנה ונשרף מקצתה אין חייב לאכול את השאר דעל אכילת כולה נשבע ואין אכילת מקצתו מוציאתו מידי אסור שבועה עכ״ל. והנה לשון אותה דומה ממש לזו. וכמש״כ הרמב״ם בהל׳ שבועת פ״ד ה״ט שבועה שלא אוכל ככר זו או שלא אוכל אותה כיון שאכל ממנה כזית חייב שבועה שלא אכלנה כו׳. והיינו משום דככר זו או אותה משמע כולה אם ישנו ומשמע גם מקצתו אם אין כולו. אבל בכנוי אוכלנה משמע דוקא כולו ולא מקצת. והיינו שדקדק הכתוב כאן ויניחוהו בשלימות בלי שום חסרון אבר או בבריאות ומחמת שעלה על רצונם של השומעים להכות ולהזיקו עכ״פ גם טרם הגיעו לידי ב״ד ומש״ה פי׳ הכתוב ושם אמו וגו׳ ומש״ה ויניחוהו בשלמות במשמר. ולא נגעו בו לרעה עד בוא דבר ה׳. אבל במקושש להיפך הדור היה פרוץ בח״ש כמבואר שם. ולא היה נוגע בלב השומעים ורואים כלל. רק שלוחי משה המוצאים אותו מקושש הניחו אותו במשמר ואין רבותא בזה שהניחו אותו בשלמות ולא בא הלשון אותו אלא ללמד שלא היה אחר עמו: