העמק דבר על ויקרא כד:ב
העמק דבר על ויקרא · Haamek Davar on Leviticus 24:2
Open in the reader →1צו את בני ישראל וגו׳. יש להעיר ענין סמיכות פ׳ זו למועדי ה׳. וגם ק׳ הרי כבר נאמרה במעשה המשכן. וישוב רש״י עדיין אינו מיישב הדעת לגמרי. אלא יש להתחקות על מדרש חז״ל בפ׳ זו. אמר הקב״ה למשה. משה מלך עשיתיך מה מלך הוא גוזר ואחרים מקיימין כך הוי גוזר וישראל מקיימין. וכ״ז פלא. מה ראו חז״ל בפ׳ זו יותר מכל התורה שמזהיר משה לישראל על מעשה המצות. אלא חז״ל הרגישו ג״כ סמיכות הפ׳ והיתור. וגם אינו מובן לשון ויקחו אליך. דמבואר מזה שהיה משה שייך ביחוד ללקיחה זו לולי שחלק הקב״ה כבוד למשה והזהיר את ישראל שהם יקחו בשביל משה. וגם לשון צו את ב״י דמשמע בכ״מ זרוז מאיזה טעם לפי הענין כמש״כ ר״פ צו. מש״ה הבינו חז״ל שמצוה זו לא היה נוגע תכליתה לתועלתם אלא בשביל משה. וזהו לשון המדרש צו את ב״י גזור והם מקיימים. והיינו לשון צו זרוז לדבר שאין להם תועלת לעצמם. מעתה יש להתבונן היאך שייך מצוה זו למשה ביחוד ולתועלתו יותר מכל ישראל אלא הוא אשר ביארנו ר״פ תצוה דאור המנורה היא סגולה לפלפולה ש״ת שיהא כמעין המתגבר ולכוין האמת. להוסיף לקח בהלכות חדשות. ובאותו הדור לא היו משתמשים בזה הכח אלא משה לבדו כדאי׳ בנדרים דל״ח ובר״פ דברים נתבאר בזה הרבה. ואחר שכן מתבאר גם סמיכות הפרשיות באשר היה משה מוסיף בכל מועד הלכות חדשות בענין המועד ע״כ הזהירו על מצות לקיחת שמן למנורה. וע״ע ר״פ בהעלתך:
2כתית למאור להעלות נר תמיד נתבאר בפ׳ תצוה: