העמק דבר על ויקרא כה:יח

1ועשיתם את חקתי. בכל פסוקים שכדומה לזה כתיב ושמרתם את חקתי ואת משפטי וגו׳ וכאן שינה הכתוב בלשונו לכונה עמוקה. דכבר ביארנו דבכ״מ שהקדים הכתוב חקים למשפטים משמעו חקים כללים שהתורה נדרשת ומתפרשת בהם. ומשפטים החקירה היוצא מכללים. ופירוש שמירה ועשיה. הוא שמירה מה שלמד כבר שלא ישכח. ועשיה להוסיף עפ״י העיון חדשות. והנה לעשות חידושי תורה עפ״י הכללים שנשנו כבר א״צ עיון יתירה כ״כ כמו לעשות איזה כלל בדרשת התורה עפ״י הקבלות בהלכות שמכבר כמו שהוסיף תדר״י י״ג מדות. ומתחלה היה שבע מדות שהביא הלל הזקן כדתניא בתוספתא דסנהדרין ובכ״מ. ואחר תדר״י נתוספו עוד כללים. והוא ע״פ עיון מחדש בכל דור ודור. והנה בשני יובל שעה מוכשרת להרבות בעיון תורה יותר מאידך שנים מטעם שיבואר. מש״ה הזהיר כאן הכתוב ועשיתם את חקתי לעשות כללים ע״פ עומק העיון:

2ואת משפטי תשמרו. המשפטים היינו החקירות שכבר נשנו תשמרו ועשיתם אותם וגם תעשו חדשות:

3וישבתם על הארץ לבטח. הוא הטעם והסיבה מה שנדרש בשני יובל להגדיל תורה. דשמירת הארץ. מאוה״ע הוא ע״י אנשי חיל היושבים על הספר. וביובל אין אנשי חיל חמושים למלחמה שהרי כל א׳ שב לאחוזתו ולמשפחתו וא״כ יש סכנה בישיבת הארץ שנית דלשמירת הארץ נדרש שיהיה אוצרות המלך במבצרים כדכתיב בדה״ב י״א כ״ג. ויובל הבא אחר שנה שביעית כבר האוצרות מתרוקנים מש״ה הזהיר הכתוב ועשיתם את חקתי וגו׳ ופלפולה ש״ת היא חרבם של ישראל. והיא המוספת שמירת המדינה וכל מה שהמלחמה יותר מסוכנת יש לחדד יותר החרב. וע״ע ס׳ שמות ל״ד כ״ד: