העמק דבר על ויקרא כו:טו

1ואם בחקתי תמאסו. עד כה לא הגיע לגעור במי שעושה את המצות אבל לבסוף יהא מביא שיגערו במי שעושים ואע״ג שא״א לגעור במי שעושה המצות כמפורש בתורה. אבל העושה ע״פ החקים שהן המה דרשת חז״ל כמו שכתבנו כ״פ. ומי שאינו מאמין ה״ה גוער וממאס את הנזהר בד״ק שהרי כ״פ אינו ככתוב:

2ואם את משפטי תגעל נפשכם. יהא הוספה עוד למאס עיקר לימוד התלמוד שהן המשפטים כמש״כ לעיל י״ח ה׳:

3לבלתי עשות וגו׳. יהא הסכמה לצור תעודה בבתי מדרשים כדי שלא יעשה גם מי שחפץ לעשות. דבמה שהסכימו הרבים שלא לעשות לבד. יוכל להיות שמכ״מ נמצאים יחידים בכ״מ שעושים את המצות משא״כ אם יסכימו שלא ללמוד ברבים התלמוד ממילא אם אין גדיים אין תישים. והתורה משתכחת ואין שום אדם יודע איך לעשות:

4להפרכם את בריתי. נכלל בזה שתי משמעות. א׳ הברית שכרתו ישראל עם ה׳ להיות לו לעם לתורה ומצות. והפרת ברית הלז אינו אלא לתיאבון. ונכלל עוד הפרת ברית שכרת הקב״ה עם ישראל להשגיח עליהם. ועי״ז שירצו לפרוק עול תו״מ יוסיפו סרה לעשות להכעיס את ה׳ בדברים מגואלים שלא היו באמת ראוים לדברים כאלה ולא עשו אלא כדי שיסיר שכינתו מאה״ק ומישראל. וכסבורים שבזה האופן שיסיר הקב״ה שכינתו מהם יהיו ככל העובדי כוכבים וככל הארצות תחת השגחת מלכת השמים שהיא השמש. נמצא שהמה יפירו ברית שכרת הקב״ה להם. וזה היה חטא מנשה ואמון ושארי מלכים הרשעים כמש״כ בס׳ דברים ל״א ב׳. וע״ע להלן מפסוק ל״ו ואילך. נמצא מונה הכתוב שבע עבירות זאח״ז. א׳ הסכמה שלא לעשות לשם ה׳. ב׳ שלא לעשות כלל. ג׳ ממאסים את העושה עפ״י ד״ק. ד׳ ממאסים את הלימוד בכלל. ה׳ משתדלים שלא יבא מי לעשות עפ״י התורה. ו׳ משתדלים לפרוק עול מ״ש מעיקר. ז׳ עושים להכעיס כדי שיפר הקב״ה בריתו עמנו: