העמק דבר על ויקרא ט:ז

1קרב אל המזבח. פי׳ בת״כ הגס דעתך וקרב. דכאן א״א לפרש בזריזות. שזה א״א לצוות באשר תלוי בתכונת הנפש. אם משיג כח הזריזות בשעה זו. אלא באשר היה אהרן ירא לגשת אל המזבח א״ל משה הגס דעתך וקרב. ובירושל׳ ברכות פ״ד וכ״ה בב״ר פמ״ט. זה שהוא עובר לפני התיבה אין אומרים לו בא ועשה אלא בא וקרב. ופי׳ מלשון מלחמה נגד המסטינים ומזה נקרא בכלל שם קרבן מלשון קרב ומלחמה וזמיר עריצים. וכמו שאמרו חז״ל על עבודת התפלה בחרבי ובקשתי בצלותי ובעותי ע״ש בהר״ד. וכן פי׳ כאן קרב אל המזבח. ואין הצווי מיוחד לאהרן לבדו אלא גם לדורות:

2וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וגו׳. אע״ג דכלל גדול הוא דחטאת קודם לעולה אפילו משני ענינים כדמוכח בהוריות די״ג דפר העלם דבר של שארי עבירות שהוא חטאת קודם לפר ע״ז שהוא עולה. וא״כ היה ראוי להקדים חטאת הצבור לעולת אהרן. מכ״מ אמר שיקדים עולה שלו לחטאת הצבור. משום שהוא כפרה בעדו ג״כ. וכפרת המכפר קודם לשל המתכפר בכ״מ. ומה שאמר ובעד העם ע׳ להלן ט״ז:

3כאשר צוה ה׳. בע״פ להקדים עולתו לחטאת הצבור: