העמק דבר על במדבר טו:לה
העמק דבר על במדבר · Haamek Davar on Numbers 15:35
Open in the reader →1מות יומת האיש רגום וגו׳. לפי הפשט הוא מיותר. שהרי ידעו מכבר שדינו במיתה ובספרי תניא מות יומת לדורות פי׳ שגם לדורות מחלל שבת בסקילה. ולכאורה לשון המקרא האיש משמעו המקושש שמדברים בו באותה שעה ולא לדורות. אלא כלפי שהיה מקום לחשוב דכיון דכתיב כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת. וסתם זה הלשון משמעו חנק. ואם כן אם אמר הכתוב רגום וגו׳ הייתי אומר דלעולם מחלל שבת לדורות בחנק ורק הוראת שעה הוא במקושש. או ס״ד דוקא הוא שהיה בפרהסיא שדינו כמו כופר בעיקר ועובד ע״ז שהוא בסקילה. משא״כ בסתם מחלל שבת דכתיב מות יומת ה״ז כמשמעו בחנק. מש״ה כתיב גם במקושש מות יומת האיש. ומכ״מ רגום וגו׳. מזה למדנו דגם הא דכתיב במחלל שבת לדורות מות יומת הוא בסקילה. זהו לפי הספרי. ולפי סוגיא דסנהדרין דף פ׳ ב׳ דפליגי רבנן ור׳ יהודא בהתרו לסתם מיתה אי נהרג. ולכ״ע במותרה למיתה קלה אינו נדון בחמורה. וא״כ כאן דבשעה שהתרו בו עדיין לא ידעו שהוא בסקילה וכסבור שהוא בסתם מיתה בחנק. וא״כ אינו חייב מיתה כלל מש״ה בא הדבור מות יומת האיש. מכ״מ יומת ברגימה. ולדורות כבר ידענו דינו בסקילה: