העמק דבר על במדבר יח:כ

1וחלק לא יהיה לך. היינו ביזה במלחמה שהוא אינו לפרנסה רק לתענוגי ב״א. גם זה לא שייך לכהני ה׳. ומפרש המקרא. אני חלקך. הנאתך הוא בעבודת ה׳ ובשקידת התורה. ואין אהבה כאהבת ה׳ ואהבת התורה כדתני׳ באדר״נ פכ״ח. וכל הנאות חיצוניות המה מפריעים הנאת הנפש. וע״ז ניתן מת״כ כדי שיהיו פנוים לאהבת ה׳ וכמאמר מלאכי ג׳ בכהנים אשר דבר ה׳ יבקשו מפיהו. ובדה״י כתיב למען יחזקו בתורת ה׳:

2ונחלתך. מה שאתה מוכרח לחיי בשרים:

3בתוך ב״י. היינו כ״ד מת״כ שהמה רובם חייתי דברייתי ההכרחיים. מש״ה הקדים הכתוב חלקך לנחלתך. לא כתחלת המקרא. כדי שיהי׳ במשמע נחלתך למעלה ולמטה. היינו למעלה. אני חלקך ונחלתך. העסק בעבודת ה׳ היא פרנסתם. וגם השגחתו ית׳ עליהם להצליחם וכדאי׳ בע״ז ספ״א כל העוסק בתורה מצליח בעסקיו. וקאי גם למטה ונחלתך בתוך ב״י וכמש״כ. משא״כ חלקך. אינו אלא מתענג על ה׳. כ״ז כתיב בפרשה זו בכהנים. אבל בלוים לא כתיב להלן אלא שלא ינחל ונחלה. משא״כ צרכי התענוגים שהרי אין הלוים מיוחדים בא״י לפרישות יותר מישראל. וע׳ מש״כ בס׳ דברים י׳ ט׳ בפסוק על כן וגו׳. וי״ח א׳ ב׳ דבשנת הארבעים כשבאו לארץ מואב וקבלו עליהם שם עול הפלפול והתלמוד. שם כתיב על כן לא היה ללוי חלק ונחלה יע״ש. שכשם שהי׳ עבודה מביא׳ לידי אהבת ה׳ לכהנים. כך היה התלמוד מביא לידי אהבת ה׳ ללוים. וכמבואר בס׳ דברים כ״פ: