העמק דבר על במדבר כג:י

1מי מנה עפר יעקב. חוזר לראש רוחב ההר. שאף ע״ג שעיקרו חזק כצורים מכ״מ ודאי סביבותיו עפרורית שהמה רכים כך אע״ג שכלל המון עם ה׳ חזק באמונתם מכ״מ ודאי יש כמה קלי הדעת ונפרדים מעיקר ישראל. אבל בכ״ז מי מנה עפר יקר של יעקב שראוי וחשוב הוא להמנות אבל מי יכול למנות והיינו משום שאפילו ריקנים מלאים מצות כרמונים. והיינו בצדקה וגמ״ח דנקרא סתם מצות כדמוכח בלשון המקרא בספר עזרא והעמדנו עלינו מצות. וכבר ראה יצחק אבינו ריח בוגדי ישראל בזה הפרט להפליא [כמו שביארנו בס׳ בראשית פרשת תולדות]:

2ומספר את רובע ישראל. מה שישראל שהם בני אדם גדולי הדעת עושים ענינים גדולים לצרכי הכלל וקימים לדורי דורות וכדאיתא ברבה כ״פ וצדקתך כהררי אל. מה שהצדיקים עושים המה נושאים פירות ופירי פירות כהררי אל. ואם כן מי יוכל להעריך את כח ההרכבה הבאה ממעשיהם. וזהו הכנוי רובע בשביל שעושה פרי ותולדה לדורות הבא מהולדת רעיון אדם גדול שייסד מעשה זה ומלידת מעשה הדור הבא אחריהם:

3תמות נפשי מות ישרים. כיון שהגיע למדה זו של חסד הנפלא ביעקב ובישראל. הצטער על עצמו הלואי שהגיע בסוף ימיו למות מות ישרים. ומשמעות מעלת ישר. הוא הנהגה ישרה בהליכות עולם בין אדם לחבירו כמש״כ בספר דברים בשירת האזינו עה״פ צדיק וישר הוא ובגמ׳ עה״פ ועשית הישר והטוב. ולא מצא בלעם לב להתפלל שימות מות צדיקים וחסידים. שזהו ענין הנוגע בתורה ומצות ה׳ השייך רק לישראל ולא לאוה״ע אבל ע״ז התפלל שיהי׳ כיעקב שנפלא במדת ישרים שהרי מרבין חסד גם לאוה״ע ומפרנסין עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל. וידוע כמה נצטערו נביאי ישראל בשעה שראו חרבן אוה״ע. ולא כן עשה בלעם שביקש לעקור את ישראל ואינה מדה ישרה אפי׳ למי ששונא אותם ע״ז התפלל ע״ע שיגיע במותו מות ישרים וחז״ל במסכת ע״ז דף כ״ה פי׳ מות ישרים אברהם יצחק ויעקב. וכבר ביארנו בפתיחתא דספר בראשית שהולך על כונה זו דיקא יע״ש:

4ותהי אחריתי כמהו. תכלית מעשי יהא להם אחרית טוב לדורות כמו אחרית מעשי ישראל שיש להם זכרון לדורות: