העמק דבר על במדבר כג:ז

1מן ארם. מקום מולדתי ומושבי ותחלת דברים הוא כקובל על עצמו. כמה הסכיל לעשות כלשון הגמ׳ סנהדרין דף ז׳ ב׳ ברעות נפשיה לקטלא נפיק וצבי ביתיה לית הוא עביד כו׳. פי׳ דזה דרך האדם דבשביל פרנסת ביתו הולך למקום סכנה ונושא את נפשו. אבל כאשר אינו עושה צבי ביתיה למאי ילך למקום סכנה. כך אמר בלעם. הן זה היה עד כה פרנסתי לילך ממקום למקום לקלל ולברך. אבל באותה שעה כבר הייתי שפוי בביתי ולא נצרכתי לזה:

2מהררי קדם. לא בשביל שארם מקדם לא״י אמר מהררי קדם והרי לא היה עומד בא״י. אלא משום שבארץ קדם היינו מזרח העולם הוא מקור הכישוף עד שא״א שלח את בני קטורה אל ארץ קדם אחר שמסר להם שמות הטומאה ובלעם היה ראש המכשפים גדול גם מכל בני קדם. ע״כ כינה מעלתו הרוחני מהררי קדם. וקובל ע״ע גם בזה שהיה גדול גם במעלתו הרוחני. ומזה המעשה ואילך ירד ממעלתו ושב לשם קוסם בעלמא:

3לכה ארה לי יעקב. בשעה ששלח ע״י מלאכיו אמר בזה הלשון:

4ולכה זועמה ישראל. אחר כך כאשר נתראו פנים והגיד לו בלק כל צרת לבבו לראות את גדולי ישראל בהנהגה נפלאה למעלה מכח הטבע כמש״כ בריש הסדר ובקש מבלעם להטיל עליהם כעס וזעף ה׳. כמו שמצינו שהיה רבא נזוף משום ששינה את הטבע בכח גדולתו לפני ה׳. וכמש״כ בפ׳ חקת כ׳ י״ב שזה ג״כ היה חטא משה במי מריבה יע״ש: