העמק דבר על במדבר כו:נד

1לרב וגו׳. רש״י פי׳ לשבט שהוא מרובה באוכלוסין. והרמב״ן פי׳ למשפחה שבכל שבט. והדברים ארוכים בפי׳ הספרי ובסוגית הגמרא ואכ״מ. אמנם לפי הפשט הפי׳ על כל איש בפ״ע. ובאשר לא היו הנחלות שוין בערכם יש עדית ויפה לזריעה ויש זיבורית ויפה לבנין. וכדומה ונישום כל חלק לפי השווי כחלוקת האחים אבל בזה לא היה שוה. שהרי בחלוקת אחים אין אחד יכול לומר שהוא נצרך לפי עסקיו דוקא חלקו בזה האופן אלא יכול השני להעלות לו כנכסי דבר מריון או ע״פ הגורל ממש משא״כ חלוקת א״י היה מתחלה לרב דמי שהיה לו בני בית הרבה ונצרך לבנינים הרבה תרבה נחלתו. יהי חלקו חלק מרובה בקרקע. ולמעט. מי שב״ב מועטים תמעיט נחלתו. יותן לו נחלה מועטת אבל מכ״מ יהיה בשווי שוה:

2איש לפי פקודיו. לפי מנין ביתו או עסקיו שגם זה נקרא פקודת האדם:

3יותן נחלתו. לפי ראות המחלקים שטוב לפניו: