העמק דבר על במדבר ט:ו
העמק דבר על במדבר · Haamek Davar on Numbers 9:6
Open in the reader →1אשר היו. מיותר. ומה מקרא חסר ויהי אנשים טמאים וגו׳. והיינו דתניא בספרי והובא בסוכה דף כ״ו אותם אנשים מי היו ריהג״א נושאי ארונו של יוסף היו. רע״א מישאל ואלצפן היו. ריצ״א כבר היו יכולין ליטהר אלא טמאי מת מצוה שחל שביעי שלהן להיות בעה״פ שנאמר ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא. ביום ההוא אינם יכולים לעשות הא למחר יכולין לעשות. ולכאורה תמוה למאי סיים רי״צ דרשה דביום ההוא לכאן. אלא מתחלה לא היו שואלים אותם אנשים מי היו דודאי לא יתכן שיהיה מחנה גדול שלא ימותו שם מתים בכל יום כמש״כ הראב״ע. אלא שקשה לחז״ל יתור לשון אשר היו. ומשמעו ללמדנו שכבר היו טמאים ומכ״מ לא נטהרו. ומש״ה ודאי יש לחקור מי היו שלא נזהרו ליטהר ואח״כ באו עוד לצעוק. ויישבו ריה״ג ור״ע דנתעסקו בעצמות יוסף או בקברות נו״א באופן שחשבו שמצוה עליהם שלא ליטהר. וכסבורים שמכ״מ לא יהיו נדחים מפסח. אבל רי״צ חולק שהרי יכולין היו ליטהר ולמה לא שאלו מתחלה אי יטהרו בע״כ או יעשו בטומאה ג״כ אלא ודאי טמאי מת מצוה היו. והא דקשה למאי כתיב אשר היו ע״ז השיב שחל שביעי שלהן בע״פ דכתיב ביום ההוא והוא ג״כ מיותר והיה אפשר לפרש ביום ההוא אינם יכולין לעשות הא אתמול היו יכולין. והיינו למדים מכאן דרשאי לטמא לקרובים אפי׳ בע״פ עצמו. וכבר הוי בה טובא במס׳ זבחים ד״ק. ואפשר לפרש ביום ההוא אינם יכולין הא למחר יכולים ולמדין מזה שאין שוחטין וזורקין על ט״מ בשביעי שלו. וא״כ אין אנו יודעים איך לפרש דיוק ביום ההוא מש״ה כתיב אשר היו דמשמעו מכבר. היינו זה שבעה ימים. וע״כ יש לפרש ביום ההוא הא למחר יכולין לעשות:
2ויקרבו לפני משה ולפני אהרן. להלן ט״ו ל״ג ביארנו עיקר פשוטו ש״ד שהיו שני ראשי סנהדראות. משה למד הלכה חדשה שלא היה מקובל מתוך הפלפול והחידוש עפ״י חקי התלמוד. ואהרן היה מורה ובא מתוך הסברא מדמי מילתא למילתא ומכוין אל האמת. וכאן הביאו טענתם לפני שני ראשי סנהדראות משה ואהרן: