הדר זקנים על התורה, דברים כה:יח

1אשר קרך. תנחומ' אשר הקרך כלומ' היקר חמימותו והיקל באימתו אר"ח למה"ד לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה בא איש בליעל קפץ בתוכה אע"פ שנכווה הקרה בפני אחרים אף כשיצאו ישראל ממצרים ונקרע להם הים ונשתקעו בו מצרים נפל פחדם של ישראל על כל האומות שנא' אז נבהלו כי כשבא עמלק ונזדווג להם אע"פ שקבל גמולו מידם הקרה בפני האומות. ובפסיקתא בלשון אחר משל לאמבטי רותחת שהכל בורחין ממנה בא אחד וקפץ להפשירה מיד באו כולם ורחצו בה כך ישראל יצאו ממצרים היו הכל בורחים שנא' שמעו עמים ירגזון בא עמלק והפשירם. ויזנב בך מכת זנב תנחומא שהיו חותכין מילותיהם של ישראל וזרקם למעלה לא היו ישראל יודעים מה טיבה של אותה זמורה שכתב בקרא והנם שולחין הזמורה אל אפם עד שבא עמלק ולמדה להם וממי למדה מעשו שנא' הכי קרא שמו יעקב עשה חיך חיך בגרונו והוציא את הזמורה כלו' כך דרכו של תינוק לעשות כל היום חיך חיך כשהוא מזכיר אות חי"ת ואות ך' ובפסיקתא א"ר חנינא מהו שכתב שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך ה' וכו' כשהיו מחתכין את המילה שהיא ניתנה בחיק וזורקין אותה למרום ומחרפים ומגדפים כלפי מעלה ואומ' טול מה שבחרת והרי אתה למד ממה שכתוב למעלה ושלחה ידה והחזיקה במבושיו מה כתיב אחריו זכור את אשר עשה לך עמלק:

2כל הנחשלים אחריך. מלמד שלא היה הורג אלא בני אדם שנמנעו מדרכי המקום ונחלשו מתוך כנפי הענן וזהו שבטו של דן. תנחומא למה עמלק דומה לזבוב שהוא להוט אחר המכה כך היה עמלק להוט אחר ישראל ככלב על הנבילה שנתגרה בהם שלש פעמים אחת במצרים כדתניא במכילתין ויוגד למלך מצרים עמלק הגיד אמר פרעה מקדם ואני מאחור אין מנוס בעלייתן מן הים והזכיר עליו מרע"ה שם המפורש ונבהל מיד. ואחת ברפידים דכתיב ויחלש יהושע הרי שלש פעמים שנתגרה בהם וזהו שיסד הפייט נדד ויעף שלש פעמים:

3כל הנחשלים. אותן שלא יכול להשיג את המחנה היה הורגם לכך כתיב זכור שתכתוב בספר מה שעשה לך כדכתי' כתוב זאת זכרון בספר וכתיב התם כי מחה אמחה ולכך אני רוצה שיכתב סרחונו כדי שלא יתמהו על מה ועל מה מחיתי אותו ולמה זנב בך לפי שאתה עיף ויגע משעבוד מצרים ומטורח הדרך:

4ולא ירא אלהים. מעשות עון גדול כזה עון משקולות הסמוכים במקרא שלמעלה והיינו דאמרו רבותינו נאמר מורא במשקולות דמהכא ילפינן מדסמכן ובספר משלי נמי נרמז האי סמיכה דכתיב אבן ואבן איפה ואיפה תועבת ה' גם שניהם וכתוב בתריה בא זדון ויבא קלון כנגד ביאת עמלק נאמר ולפיכך בהניח ה' אלהיך לך לא תשכח: