הדר זקנים על התורה, שמות יד:י
הדר זקנים על התורה · Hadar Zekenim on Torah, Exodus 14:10
Open in the reader →1והנה מצרים נוסע אחריהם. פי' נוסעים בלב אחד. וי"מ דהיה מצרים סבא. כלומר בן חם. אך דוחק שהאריך ימים כל כך. וי"מ שהיה טפל אחד ששמו מצרים. ולפי' באו ישראל ואמרו כיון שטפל זה בא בידוע שכולם באו. וי"מ דהוא שרו של מצרים ושמו עוזא. ויש מדרש שבא עו"זא להקב"ה וא"ל ר"ש עולם אמרת ועבדום וענו אותם ד' מאות שנה. ועדיין לא היו במצרים כי אם רד"ו שנים. א"ל הקב"ה אעשה לך דין בררו דיינים. טען הקב"ה לא אמרתי שיהיו משועבדים ד' מאות שנה אלא בארץ לא להם. ומנה משעה שנולד יצחק התחיל הגירות ולא היו אלא בארץ אחרת. וכבר עברו מאותו זמן ד' מאות שנה. ועוד אמרתי ועבדום וענו אותם. אבל לא אמרתי שאם יעבדו שלא יקחו שכרם. ועוד שלחתי לאמר לפרעה שישלחם. העז פניו ואמר לא ידעתי את ה'. ורצה בכחו לעכבם. מיד באו הדיינים והשליכו עו"זא למטה. והיינו דכתיב והנה מצרים נוסע וכו' דהיינו שר של מצרים. מדכתיב נוסע. ולא כתיב נוסעים:
2ויצעקו בני ישראל אל ה'. א"ר יהושע בן לוי למה הדבר דומה למלך שעובר בדרך וראה לסטים שתפשו בת מלך א' צעקה הנערה למלך. הושיעני אדוני המלך. הצילה מידם. לימים רצה המלך ליטפל בה ולא רצתה לדבר עמו. התחילו הלסטים לגרות בה. כשראתה כך התחילה לצעוק הושיעני אדוני המלך לך אני מתאוה. כך ישראל תחלה כשהיו ישראל משועבדים צעקו ותלו עיניהם למרום. שנאמר ויצעקו בני ישראל אל ה' ותעל שועתם וגו' הוציאם הקב"ה ושתקו. נתאוה הקב"ה לתפלתם וגירה בהם פרעה ורדף אחריהם. ויבואו בני ישראל ויצעקו אל ה'. אמר הקב"ה ולך אני מתאוה והיינו הא דכתיב השמיעיני את קולך. אותו קול ששמעתי במצרים אשר דברנו אליך במצרים. דכתיב ירא ה' וישפוט: