הדר זקנים על התורה, שמות יד:ה
הדר זקנים על התורה · Hadar Zekenim on Torah, Exodus 14:5
Open in the reader →1ויוגד למלך מצרים כי ברח העם. כ"י בר"ח בגימ' עמ"לק: פ"ה איקטורין שלח עמהם והם עמלקים וכשהגיעו ג' ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינם חוזרים למצרים באו והגידו לפרעה ביום הרביעי בה' ובו' רדפו אחריהם. וא"ת היאך הלכו האיקטורין ביום אחד מה שהלכו ישראל בג' ימים. יש לומר דיחידים הולכים יותר במהירות משיירות גדולות. ומיהו לפי רש"י שפי' לעיל וישובו לאחוריהם לצד מצרים היו קרבים כל יום הג'. היאך ידעו האיקטורין שדעתם היה לברוח והלא היו חוזרים למצרים. ועד קשה כיון שהיו קרבים למצרים כל יום ג' א"כ בכל יום ג' לא נתרחקו ממצרים כי אם מהלך יום אחד. ולמה הוצרכו הרודפים לרדוף אחריהם שני ימים חמישי וששי ביום אחד יכולים להשיגם. וי"ל שלא היו חוזרין ממש על עקבם דרך ישר לשוב למצרים אלא מצדדים היו ארץ מצרים. ומתוך כך הבינו האיקטורין שמה שהיו קרבים לצד מצרים לא היה מפני שדעתם לשוב. אלא מתוך שהיו תועים. והשתא ניחא שפיר שהוצרכו לרדוף ב' ימים. וי"מ ברח כמו בריח שהיה המדבר מכאן והים מכאן. ולכך אמר פרעה נבוכים הם. וא"ת היאך לא חזרו. והלא אמר משה דרך שלשת ימים נלך במדבר. י"ל שנתן להם פרעה רשות ללכת מכל וכל שהרי שחררם כדפי' לעיל בפרשת בא: