הדר זקנים על התורה, שמות יח:יג
הדר זקנים על התורה · Hadar Zekenim on Torah, Exodus 18:13
Open in the reader →1ויהי ממחרת. מחרת יום הכפורים וממחרת רדתו מן ההר ועל כרחך א"א לומר אלא ממחרת יום כפור שהרי קודם מתן תורה א"א לומר והודעתי את חוקי האלהים ואת תורותיו. ומשנתנה עד יום כפור לא ישב משה לשפוט. שהרי בי"ז בתמוז שבר הלוחות והוו מ' יום הראשונים. ולמחרת עלה בהשכמה ושהה שם פ' יום וירד ביום כפור. ואין פרשה זו כתובה כסדר שלא נאמרה עד שנה שנייה שהרי נאמר שם וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו. ומצינו במסע הדגלים שא"ל משה נוסעים אנחנו אל המקום אל נא תעזוב אותנו. ואם זו קודם מתן תורה מששלחו והלך לו לא מצינו שחזר. וא"ת שם לא נאמר יתרו כי אם חובב. ובנו של יתרו הוה הוא חובב הוא יתרו שהרי כתו' מבני חובב חותן משה עכ"ל הקו'. וקשה דא"כ משמע דבשעה שירד משה מן ההר דהיינו ביום כפור יצא לקראתו ובאותה שעה ויקח יתרו עולה וזבחים לאלהים ואכלו באותו יום ביום כפור. והיאך אכלו ביום כפור והלא כבר ניתנה תורה. ועוד קשה למ"ד יתרו קודם מתן תורה הוה דלפי' זה יתרו לאחר מתן תורה הוה. וי"ל דזה המעשה שהקריב יתרו הקרבנות יכול להיות שלא היה ביום רדת משה מן ההר. כי אם ביום שני לרדתו או ביום שלישי. ואע"ג דקרא דויבא משה ואהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם כתיב מקמי האי קרא דויהי ממחרת. י"ל דאין מוקדם ומאוחר בתורה דעל כרחך אין כאן מקום פרשה זו כדפי' הקונדריס דויהי ממחרת לא קאי אלא אמחרת יום כפור. ומעשה דאכילה היה באותו יום כמו כן. ומה שיצאו לקראתו ושאכלו עמו לא היה ביום א' כי אם ביום שני או ביום ג' וכל זה צריך לומר לפי שטת הקונדריס דמפרש אליבא דמ"ד יתרו אחר מתן תורה הוה. אבל למ"ד יתרו קודם מתן תורה הוה לא קשה מידי. דדילמא דזה המעשה שישב משה לשפוט קודם מתן תורה היה. וגם פי' הקו' בפרשת שלח. אשר במרה נצטוו על הדינים ואז אכלו עמו ביום בואו. ובמדרש תנחומא דורש יתרו לאחר מתן תורה היה. ודורש עליו מקרא זה. לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר. א"ל הקב"ה בני היו בשעבוד במצרים. ויתרו יושב בהשקט ועכשיו בא לשמחת בני ולא היה עמם בצרתם. על זה נאמר ובשמחתו לא יתערב זר. וגם רש"י הביאו: