הדר זקנים על התורה, שמות כ:יג
הדר זקנים על התורה · Hadar Zekenim on Torah, Exodus 20:13
Open in the reader →1לא תענה. אפי' לגרום לו שיפסיד על פיך אי אתה רשאי. לכך נאמר לא תחמוד אפי' החימוד הזהיר: פשטי דפרשה זו מיסוד ה"ר יוסף בכור שור: ורבינו משה בר מימון קאמר דבדברות אחרונות מוסיף חמדת לב דכתיב לא תתאוה ואין תאוה אלא בלב הרי אם גמר אדם בלבו להפציר חבירו או ע"י תחנונים או ע"י רעים או ע"י אימתו שימסור לו חפצו מיד עובר לא תתאוה. הוציאו חמדת חבירו מפניו. מיד עובר לא תחמוד. גזל הימנו מיד עובר לא תגזול. נמצא שהגזלן עובר בג' לאוין ויש מאד להזהר על כך. שאל קיסר אחד לר' יהושע מפני מה הוזכר השם בה' דברות ראשונות. ובה' אחרונות לא הוזכר. א"ל ר' יהושע בא עמי לטייל בעיר א"ל ר' יהושע אמשול לך משל למה"ד. הלכו יחד בעיר ראה צלמים בדמות המלך לפני פתחיהם לכבוד הקיסר. ראה מבואות מטונפות שלא היו בהם צלמים אמר לו ר' יהושע מפני מה אין כאן צלמים. א"ל הקיסר מפני הטינוף. א"ל ר' יהושע ומה במקום טינוף אין משימים צלמים ולא רוצים להניח דמות המלך מפני כבודו. עאכ"ו שאין להזכיר השם ברוך הוא בה' דברות שאין בהם כי אם רציחה וניאוף וגניבה ועדות שקר וחמדנות: