הדר זקנים על התורה, שמות כב:כא

1כל אלמנה ויתום. מאחר שהתחיל לדבר בענוים נקט אלו:

2אם ענה תענה אותו. מילתא באפי נפשה היא. כלומר אם רוצה לענותך תענה אותו ואז תתענה:

3כי אם צעוק יצעק אלי. יש לפרש כי זה לשון דילמא. וה"ק שמא אם ראוי הוא ויצעק אלי שמוע אשמע צעקתו. ואם אינו ראוי לא אשמע צעקתו:

4שמוע אשמע צעקתו. פ"ה גיזם ולא פי' עונשם והוי כמו לכן כל הורג קין. וא"ת והלא פירש העונש דבתריה דכתיב וחרה אפי בכם. י"ל דהיינו כי צעק אל הקב"ה אבל כי לא צעק אל הקב"ה מן הענוי לא פי' מה דינו. והשתא הוי דומיא דכל הורג קין:

5נשיכם אלמנות. פי' אינו ר"ל אלמנות שמתו בעליהן ממש אלא קללה אחרת היא. ומה היא הקללה שילכו בעליהן בארץ מרחק. ולכך קרי להן אלמנות שלא יהא להם עדים שיוכלו להנשא וישבו עגונות ובניכם יתומים שלא יוכלו לירד בנכסי אביהם: