הדר זקנים על התורה, שמות כג:יב

1וינפש בן אמתך והגר. גם זו הטובה תעשה שלא ישתעבד בשבת ואע"פ שאני מזהיר אתכם על הגר אל תתחבר עמו יותר מדאי לכך אמר ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו. שהזהרתי אתכם מע"ז ואפי' שמותם לא תזכירו: עוד י"ל שתחלת אזהרת זאת כאן נכתבה. לפי שהוצרך לכתוב שלש רגלים בשנה שהם זמני שמחה. וכשאדם שמח רגיל הוא לומר שלא כהוגן מתוך יין או דבר המשמחו והמשכרו. לכך כתב והזהיר ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו כלומר בכל דרכיך דעהו. ג"ן:

2ששת ימים תעשה מעשיך. שלא תאמר מאחר שהיא שמטה לא אשמור שבת. כי כל השנה אסור במלאכה. לכך נאמר וביום הז' תשבות:

3לא תבשל גדי בחלב אמו. לפי הפשט בישול זהו גידול וגזור כמו הבשילו אשכלותיה ענבים. וה"ק לא תניחהו לגדל וליגמר בחלב אמו אלא בראשית גידולו תביאנו. דומיא דתחלת הפסוק שאמר ראשית בכורי אדמתך תביא. והאמת כי אסר הפסוק לבשל בשר בחלב כי דרך בלעות ואכזריות הוא לבשל יחד הבשר והחלב שנתגדל בו וממנו חי. כמו לא תקח האם על הבנים שדרך אכזריות. וכמו אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. ג"ן: י"מ דמוסב על הבכורים. אמר הקב"ה אל תניח לבשל הפרי ביניקת האילן שהוא אמו של פרי. אלא מיד שתתבכר תביאהו בית ה' אלהיך. ולשון גדי כמו ממגד תבואות שמש. אי נמי כל דבר רך קרוי גדי. ולשון בחלב אמו הוא האילן שיונק הפרי כמו שהאם מינקת הגדי. וי"מ ראשית בכורי אדמתך תביא וכו'. ואם אתה עושה כן לא תבשל ותשרף התבואה כשהיא רכה ועודנה בחלב הארץ שהיא אמו. ואם לא תקיים מצות בכורים התבואה תהא נשרפת בעודנה בחלב ורכה. וכשתביא בכורים לא תביאה בעודם בחלב ורכים. אלא המתן עד שיתבשלו: