הדר זקנים על התורה, בראשית כח:יג
הדר זקנים על התורה · Hadar Zekenim on Torah, Genesis 28:13
Open in the reader →1והנה ה' נצב עליו. כדכתיב וירד ה' על הר סיני. אני ה' אלהי אברהם אביך כדכתיב אנכי ה' אלהיך. סינ"י סמ"ך ששים רבוא יו"ד עשרת הדברות נו"ן יו"ד ששים מסכתות. ד"א מלאכי אלהים עולים ויורדים בו אותם מלאכים שירדו כאשר ראו בנות האדם היפות לא עלו עד עתה כי כשירדו מצאו בתולה אחת אמרו לה שמעי לנו. אמרה להן ומה תתנו לי אמרו לה כנפים שלנו ונלמדך שם המפורש וילמדו לה שם המפורש ויתנו לה כנפים מיד פרחה בשמים. אמר לה הקב"ה הואיל וברחת מן העבירה אקבע לך שם במזלות והיינו מזל בתולה והמלאכים שנתנו לה כנפיהם לא יכלו לעלות עד עתה שמצאו סולם לעלות. אכן פ"ה ניחא. עוד י"ל שאותם מלאכים היו אותם שהלכו להפוך סדום שאמרו כי משחיתים אנחנו ולפי שתלו הגדולה בעצמם נדחו ממחיצתו של הקב"ה קל"ח שנה ועכשיו עלו. ד"א ויחלום והנה סלם ממש. והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. הראהו הקב"ה שר של מצרים עולה רד"ו מדרגות ואח"ך יורד ושל בבל עולה ע' מדרגות ויורד. ושל מדי נ"ב מדרגות ויורד ושל יון ק"פ ויורד ושל אדום עולה למעלה למעלה אמר יעקב שמא ח"ו אין לו ירידה לעולם. אמר הקב"ה אל תירא עבדי יעקב כי הנני מושיעך מרחוק. כביכול אפילו אתה רואהו אצלי אורידהו משם שנאמר אם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם ה'. א"ר ברכיה לאחר שהראהו אותם ה' שרים שעולים ויורדים א"ל הקב"ה יעקב עלה כמו כן. אמר ח"ו כשם שהללו ירדו כן ארד א"ל הקב"ה עלה והיה בטוח שלא תרד ולא האמין ולא עלה שנאמר בכל זאת חטאו לו ולא האמינו בנפלאותיו. א"ל הקב"ה אלו עלית לא היית משועבד לעולם עכשיו שלא עלית ולא האמנת לי. בניך יהיו משועבדים לאותם ה' מלכיות בעולם הזה. א"ל רבש"ע ולעולם. א"ל אל תירא עבדי יעקב כי הנני מושיעך מרחוק וכו' ושב יעקב ושקט ושאנן וכו' כי אעשה כלה בכל הגוים וכו' ויסרתיך למשפט. והכי נדרש אותו פסוק מושיעך מרחוק אושיעך ממצרים לזמן רחוק. ושב יעקב מבבל ושקט ממדי ושאנן מיון ואין מחריד מאדום ויסרתיך למשפט בעוה"ז כדי לנקותך לעולם הבא:
2אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק. וא"ת למה כתיב אביך על אברהם ולא על יצחק אדרבא היה לו לכותבו על יצחק. וי"ל דאביך קאי אאלהי. כלומר אני ה' אלהי אביך אלהי אברהם ואלהי יצחק:
3הארץ אשר אתה שוכב עליה. ואם תאמר דבר מועט הוא. ופרצת ימה וקדמה נחלה בלא מצרים שהרי כתוב והיה זרעך כעפר הארץ כלומר ארחיב נחלתכם סביב לארץ אשר אתה שוכב עליה. רשב"ם. והפשט כך הוא מאחר שנתתי לך מעט קרקע תוכל לכבוש כל סביבך. משל כמו שעושים לפרשים חשובים שנותנים להם מעט קרקע חזקה והם כובשים בגבורתם כל סביבותם: