הדר זקנים על התורה, בראשית מא:ח
הדר זקנים על התורה · Hadar Zekenim on Torah, Genesis 41:8
Open in the reader →1ותפעם רוחי. פ"ה אבל גבי נבוכדנצר כתיב ותתפעם רוחו לפי שהיו פעימות החלום והפתרון. ואע"ג דכתיב ויאמר לחרטומים חלום חלמתי היינו טעמא לפי שכשבאו לפניו החרטומים היה נראה לו שלא היה כי אם פעימה אחת שאלו היה החלום ידוע ודאי הוא לו שיהיה הפתרון ידוע לאלתר ולפיכך שכח זה החלום והפתרון וזה לא שכח אלא הפתרון לפי שחלום נבוכדנצר היה לזמן מרובה והיינו הישועה כאשר פתר לו דניאל ולא היה מאמינו אלא א"כ פתר לו אף חלומו. אבל חלום פרעה היה לאלתר והאמינו. ומפני מה צוה נבוכדנצר להרוג את החרטומים כדכתיב ואמר להובדא לכל חכימי בבל. ופרעה לא צוה להרגם לפי שאמרו לו החרטומים היאך אתה סבור שנאמר לך החלום אשר חלמת. וכי נביאים ומופלאים אנחנו כמו האורים והתומים שמופלאים במעשיהם שאומרים ומתנבאים הכל. אך אמור החלום לנו ונאמר לך הפתרון ונפרשנו לך. אמר להם נבוכדנצר הזכרתוני מהאורים והתומים ועל עצתכם הרגתי הכהנים שנושאים אותם ואבדתים מן העולם חייכם שתאבדו מן העולם:
2חרטמי. ב' תיבות חר טמי חר כמו אל תתחר במרעים. טמי לשון מתים כמו אגרא דבי טמייא שתיקותא:
3ואין פותר אותם לפרעה. מדרש. פותרים היו פתרונים הרבה אך אין פותרין לו דבר שהיה מיושב על הלב שהיו אומרים לו ז' בנות תוליד וז' בנות אתה קובר: