הדר זקנים על התורה, בראשית מב:ג
הדר זקנים על התורה · Hadar Zekenim on Torah, Genesis 42:3
Open in the reader →1וירדו אחי יוסף עשרה. פי' לבקשו ולפדותו בממון רב אם ימצאוהו. ויש במדרש שהכריז יוסף שלא יהיה עבד נכנס למצרים לקנות בר ושלא יוליך אדם אחד שני חמורים ושלא יכנס לעיר עד שיכתב שמו ושם אביו ושם זקנו ושיהיו מביאים לערב כל הכתובים ליוסף. ואחי יוסף נכנסו בעשר שערי העיר והזכיר כל אחד שמו כמו ראובן בן יעקב בן יצחק. לערב ידע שבאו אחיו שלח אחריהם מנשה לידע היכן הם ראה אותם שהיו מפוזרים בעשרה שוקים. וי"א בשוק של זנות במשכב זכור מצאם כי סבורים שמא ימצאו שם יוסף לפי שהיה יוסף יפה תואר. בא מנשה והביאם. א"ל יוסף מרגלים אתם כי למה לא נכנסתם בשער אחד. א"ל כך צוונו אבא מפני עין הרע. א"ל חי פרעה כי מרגלים אתם כשהיה רוצה לישבע לשקר היה נשבע חי פרעה לפי ששונא חיותו של פרעה. משל לאשה שגנבה שה מהעדר וברחה עד שהגיעה לביתה והטמינתו במטת בנה ששוכב עליה. אמר לה הרועה גנבת שה מעדרי. ואמרה האשה תהא אוכלת מבשרו של זה אם היא יודע' מן השה שום דבר והרועה סבור שזה בנה שהיא נשבעת בו. כך נשבע בחיי פרעה. א"ל אחיכם שאמרתם מה טיבו. אמרו לו אבינו הזקן יושב ומתאבל עליו. והורדנו כסף לפדותו אם נמצא אותו. א"ל ואם לא יחפוץ האיש שלקחו להשיבו לכם בשום ממון מה תעשו. א"ל לא נזוז ממנו עד שיפדה או נהרוג אותו המחזיק בו. אמר להם הוא אשר דברתי מרגלים אתם. מיד לקח שמעון ואסר אותו לעיניהם. ואיתא במדרש ששלח יוסף לאמר לפרעה שישלח לו ע' גבורים מגבוריו ליקח גנבים שבאו עליו וישלח לו פרעה. כשבאו אצלו רצו לאסור שמעון צעק ונפלו כולם ארצה והיינו דכתיב שאגת אריה וקול שחל ושיני כפירים נתעו בא מנשה והכהו בין כתפיו והפילו אמר שמעון לאחיו כסבורים אתם שהכאה זו היתה של מצרי אינה אלא מזרעו של יוסף: