הדר זקנים על התורה, בראשית מד:כ
הדר זקנים על התורה · Hadar Zekenim on Torah, Genesis 44:20
Open in the reader →1ואחיו מת. א"ל יוסף ראית אותו מת אמר לו הן עמדת על קברו א"ל הן. השלכת עפר על עיניו. א"ל לא. א"ל יוסף למה אתם מדברים דברים של כחשים. מנחש אני בגביע שהוא גדול מכם. והיו ראובן ושמעון ולוי שותקים אמר יהודה אין אחד מכם חושש חוץ ממני מפני שערבתי לנער אמר יוסף אשאל לו מי נתן לו עצה לגנוב הגביע. שמא נתתם לו עצה התחיל בנימין ואמר שלא נתנו לו עצה אלא נטלו שלא מדעתם. א"ל יוסף השבע לי. א"ל בפרישותו של יוסף אחי לא גנבתיו ולא פשעתי בו כמו שלא פשעתי ביריית חצים שנשתלחו לאחי ולא בפשיטת כתנתו שהפשיטוהו ולא בהשלכה שהשליכו אותו הבורה ולא בהטבלה שהטבילו כתנתו בדם. א"ל ומי יודע שאתה נשבע באחיך באמת. א"ל בשמותם של בני תבין ותדע שהייתי מחבבו שקראתי להם שמות על מה שאירע לו. א"ל ומה שמותם א"ל בלע בכר אשבל גרא ונעמן אחי וראש מופים וחופים וארד. וכולם נקראים על מקראות יוסף. בלע שנבלע בין האומות. בכר שהיה בכור. אשבל שנשבה בין הגוים. גרא שגר בין האומות. נעמן שהיה נעים. אחי שהיה אחי. וראש שהיה ראש וגדול ממני. מפים שהיה יפה. חופים לא ראיתי חופתו ולא ראה חופתי. וארד שירד בין האומות. אמר להם אחיכם שאתם אומרים מכרתם אותו לי וקניתיו ואראהו לכם אם תרצו. והיה קורא אותו יוסף בן יעקב והיו מסתכלים בד' דפנות הבית. אמר להם הרי הוא בפניכם והיו מבוהלים מאד. אמר להם אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרים. ויבקשו להרגו כי נתביישו מפניו ויראו ממנו והקב"ה פזרם בד' רוחות הבית התחיל יוסף לדבר עמם לשון הקדש בלשון רכה גשו נא אלי ויגשו: