הדר זקנים על התורה, בראשית מה:כז

1וידברו אליו את כל דברי יוסף. פ"ה סימן מסר להם שכשפירש ממנו היה עוסק בפ' עגלה ערופה. י"א כשפירש יוסף מאביו ושלחו לאחיו היה אביו מלוהו כדכתיב וישלחהו מעמק חברון שהוא לשון לוייה כמו וישלחו דגבי אברהם דמתרגמינן ואלויאו יתיה. אמר יוסף לאביו חזור בך. אמר יעקב ליוסף בני שתוק גדולה לוייה שבשבילה נתוספה פרשה אחת בתורה דכתיב ידינו לא שפכה את הדם הזה וכי תעלה על דעתך שב"ד שופכים את הדם. אלא ר"ל שלא פיטרנוהו בלא לוייה ואם לא ליווהו מעלה עליו הכתוב כאלו שופך דם והיינו הסימן אשר שלח יוסף ליעקב מפרשת עגלה ערופה שהיה עוסק בה בפרידתו ממנו. וי"מ שעוסק בהלכה דעגלה המושכת בקרון. וקשה להני תרי לישני לפרש עגלות לשון עגלה. לכך נראה לפרש שעוסק בפ' עגלת המשכן דכתיב שש עגלות צב:

2וירא את העגלות אשר שלח יוסף וכו' ותחי רוח יעקב אביהם. כשראה את העגלות אז חיתה רוחו והאמין לפי שצוה יוסף קודם לכן שלא להוציא תבואה ממצרים בעגלות ועכשיו אמר פרעה ליוסף כדכתיב ואתה צוית זאת עשו וכו' קחו לכם מארץ מצרים עגלות מה שאין אחרים רשאין להוציא אמר יעקב בודאי מפי המלך הוא זה שניתן להם רשות:

3ותחי רוח יעקב. ומתרגמינן שרתה עליו רוח הקדש. ומיד ששרתה עליו רוח הקדש כתיב ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה: