הדר זקנים על התורה, ויקרא כא:ב

1לאמו ולאביו. מה הם בני קיימא אף בנו ובתו שהם בני קיימא יצאו נפלים שלא יטמאו להם. תימ' למה נקט בכהן הדיוט לאמו קודם לאביו ובכהן גדול איפכא. י"ל דלא מיבעיא קאמ' לא מיבעיא כהן הדיוט באמו דפשי' שהיא אמו שילדתו שיטמא לה. אלא אפי' לאביו שהוא ספק אם הולידו יטמא. וכהן גדול לא מיבעיא שלא יטמא לאביו משום דספק הוא אם הוא אביו אם לאו אלא אפי' אמו דודאי אמו לא יטמא לה:

2לאחיו ולאחותו. יכול אפילו מאמו ת"ל ולבנו ולבתו מה בנו ובתו שהוא יורשם. אף אחיו ואחותו שהוא יורשם פרט לאחיו ולאחותו מאמו:

3כי אם לשארו הקרוב אליו. אמרו חכמים שארו זו אשתו וכן מוכח בסוף הפרשה שכהן מטמא לאשתו מדכתיב לא יטמא בעל בעמיו להחלו. דייקי' הא שלא לחללו מטמא וכתב נמי ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא. הא אם היתה לאיש אינו מטמא לה. לפי שבעלה קרוב לה יותר ממנו ומטמא לה ואפי' כהן הוא דכתי' והיו לבשר א' ואין לך קורבה גדולה מזו:

4הקרוב אליו. שאינו בא מחמת אחר כגון דודו וכולם חוץ מאלו המנויים: