הדר זקנים על התורה, במדבר כא:יז

1אז ישיר. אז כשניתן להם הבאר ישיר ישראל מתוך שמחה שהיו סוברים למות הם ומקניהם בצמא. אבל משה לא שר כדאיתא בתנחומא. שאין אדם משבח לאיספקלטור שלו פי' שונא שלו. ולמה שם הקב"ה בכל השירות חוץ מזו מפרש נמי בתנחומא. משל לאדם שהזמין המלך לאכול עמו שאל לו המלך פלוני אוהבי כלום ילך לסעודה א"ל לאו אמר המלך אם כן אני לא אלך. כך אמר הקב"ה מאחר שאין שם משה עבדי נזכר בכל השירה. גם שמי לא יזכר בה:

2ענו לה. צעקו לה כמו וענו הלויים:

3באר חפרוה שרים וכו'. אין באר זה כשאר בארות שחופרים אותם עבדים. כדכתיב ויחפרו שם עבדי יצחק כי באר זה מכובד ומכובדים חפרוהו שרים ונדיבים משה ואהרן וזקני ישראל:

4במחוקק. כלומר לא חפרו הבאר כשאר בארות אלא חקקו בסלע במשענת שבידם במטה האלהים. ומזה מוכיח שלא הקפיד הקב"ה על שהכה. דאי הקפיד לא היו משוררים על מה שהקפיד. הבאר היתה תוך המחנה כמו נהר והיו אילנות גדלין ממנו והיתה מריח' ריח טוב וגם התכלת נראה מתוכו והיו המראות יפות מאד. וכל אחד מהשבטים חופר תוך אהלו להכניס המים תוך אהלם. וזהו חפרוה שרים. וי"מ במחוקק על שם משה שנקרא מחוקק. כדכתיב כי שם חלקת מחוקק ספון. ומתרגמינן משה ספרא רבה:

5וממדבר מתנה. כלומר חשיבות גדול היתה באותה באר. כי במדבר שהוא מקום צמאון היה להם מוצא מים:

6וממתנה נחליאל. לא היתה כשאר בארות שנובעים במקומם אלא משנתנה נתגברה והיתה לנחל גדול וחזק כמו נחל אל ואל לשון חוזק כמו ואת אלי הארץ וכן כתיב ויצאו מים רבים:

7ומנחליאל במות. לאחר שנעשה נחל גדול מרוב מים היו המים עולים על הבמות ומבמות היו יורדים מן ההר לעבר הגאי ונמשכין אצל ראש הפסגה הנראית על פני הישימון. המדבר והיא הנאה גדולה ותענוג להולכים בתוכו שהיו רואים מקום להשקות הם ומקניהם ולהתקרר ולהתעדן: