הדר זקנים על התורה, במדבר כד:א

1ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים. כמו שפירשתי לפי שידע שלא יועילו כמ"ש הוא עצמו כי לא נחש ביעקב ונתכוון לברכם ובא הקב"ה והסכים על ידו כדכתיב ותהי עליו רוח אלהים. אי נמי רצה לקללם ושכינה שרתה עליו והכריחו לברכם:

2ויודע דעת עליון. שאין דעתו לקלל את ישראל:

3וגלוי עינים. כלומר גם בשעה שהוא נופל ושוכב בין ביום בין בלילה הוא גלוי עינים הוא רואה מראות:

4כנחלים נטיו. כנחלים שנוטים ומתפשטים לכאן ולכאן כך יתפשטו אהליו שיפרו ברבוי וצריכים לפשט אהליהם להרחיבם כדכתיב הרחיבי מקום אהלך:

5כאהלים נטע. שנטע ה' בגן עדן שגדלים ומתברכים:

6יזל מים מדליו. פי' יטפו מים ממקום שדולים כלומר ירבה חיל מזרעו כי חיל נמשל למים ונהר כמו המים העצומים והרבים את מלך אשור. כלומר יצא חיל מזרעו ויהיה כמים רבים שיגדל מאד:

7וירם מאגג מלכו. ירום מלכו של ישראל יותר מאגג כל מלכי עמלק נקראים אגג כל מלכי מצרים נקראים פרעה כל מלכי פלשתים נקראו אבימלך:

8ותנשא מלכותו. של מלך ישראל:

9יאכל גוים צריו. כלומר ישראל יכלה אותם הגוים שהם צריו:

10ועצמותיהם יגרם. כמו לא גרמו לבקר כאדם שאוכל בשר ואוכל אחרי כן העצמות ואינו משייר כלום:

11וחציו ימחץ. כמו ובחציו ימחץ והוא כמו ויבא יעקב שלם כמו לשלם:

12לכה איעצך. על אותו דבר שהיה ירא וחרד מפני קהל זה היושב ממולך דע שאם לא תתגרה בם אין לך לירא מפניהם: אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים כמו שפירשנו: