הלכות קטנות, חלק ב קנט
הלכות קטנות · Halakhot Ketanot, Part II 159
Open in the reader →1קנ"ט) שאלה השומע ד"ת אם צריך לברך.
2תשובה נראה דמאחר דשומע כעונה (סוכה ל"ח:) יש לברך מידי דהוי אשומע שופר ומגילה. ואפי' לדברי אגור דהביא ב"י סי' מ"ז (ס"ד) דהרהור לאו כדבור דמי ושאין לברך התם הוא דליכא שומע ומשמיע כ"ש דאפשר דההיא לאו דסמכא דלאו מר בר רב אשי חתים עלה [עי"ש בישויע"ק ס"ק ד'] דהרי אמרו (ברכות כ"ד:) אסור להרהר בד"ת במקום הטינופת ואנו מברכים לעסוק בד"ת וכי היושב כל היום ולומד ומעיין ע"י הרהור לא מיקרי עוסק בתורה ושאני ק"ש דכתי' ודברת בם ואפ"ה אם קרא ק"ש בלבו יצא כגון אם היה אנוס וכו'. ובס' לחם פנים' א"ח סי' פ"ה הוכחתי דרבינא דס"ל דהרהור כדבור דמי (שם כ':) כר' יהודה קאי דאמר הקורא ק"ש ולא השמיע לאזנו יצא (שם ט"ו.) וקי"ל כוותיה ובסוגיא שם מוכח בהדיא דלר' יהודה לאו דוקא שהוציא בשפתיו דה"ה ע"י הרהור (עי' בח"א סי' ו') ע"ש והא דנקט הקורא משום ר"י נקט ליה וסוגיין דעלמא שומע כעונה והכי משמע נמי בירושלמי בההיא דאם היה אנוס דהרהור כ"ד (או"ח סי' ס"ב ס"ד) ובהל' ט"ב (סי' תקנ"ד ובמג"א סק"ה) הביא משם אגור ומהרי"ל שאסור ללמוד ע"י הרהור ולא פליגי דהתם משום שמחה ולכל הפירושים המברך לא הפסיד שכל היום חלה עליו חובת לימוד וברכת התורה א"צ ללמוד אחריה מיד וכמ"ש ב"י (סי' מ"ז ס"ט) ע"ש (עשע"ת שם סק"ג ושד"ח כללים ה' סי' ע"ה ומג"א סי' פ"ה סק"ב ודג"מ שם ועי' ס' הגיד מרדכי דצ"ד ע"ג):