השגות הראב"ד בבא בתרא מב.
השגות הראב"ד בבא בתרא · Hasagot HaRa'avad Bava Batra 42a
Open in the reader →1כתב הרב אלפס ז"ל חזינן לגאון דקא מוקים להא דרב חסדא לענין וכו' עד מי שהוטל עליו ידו על העליונה: כתב הראב"ד ז"ל הטעם הזה לא יועיל ולא יציל. ומה יעשה הרב ז"ל במה שהקשו על רב חסדא דלמא דרב חסדא תרוייהו מצי הדרו בהו ומתני' היינו טעמא כו' והיאך יקשו דבר שאינו לשום אדם. אלא ודאי עיקר וברור כמו שפי' גאון ז"ל דברי רב חסדא בנתינת מעות בלבד בלא משיכה וגבי מי שנתאנה אין עליו אפי' מי שפרע ויכול לחזור בו שלא אמרו מי שפרע אלא בזמן שהמקח שוה וחזר בו אחד מהם. וקא נגעי הא מלתא במה שאמרו פ' איזהו נשך ותהוי נמי ר' שמעון אומר דאמר ר' שמעון בחד תרעא בתרי תרעה מי אמר כו'. ואשמעי' רב חסדא דאע"ג דדמיא הא מלתא לבטול מקח דאיכא צד חזרה ה"מ לגבי מי שנתאנה. אבל לגבי המאנה ליכא דין תורה ואם חוזר בו מקבל מי שפרע כדין כל מכר בעלמא מהאי טעמא דאמר ליה אי לאו אוניתן כו'. ומסתייע רב חסדא ממתני' שהרי יפות ונמצאו רעות כיון דאיכא שמי השם כביטול מקח דמי ואיכא דין חזרה אפי' בפחות משתות ואפי' הכי לוקח יכול לחזור בו ולא מוכר מאי טעמא לא משום דאמר ליה אי לא אוניתן לא מצית הדרת בך ש"מ. ואם תאמר רב חסדא אטו לית ליה ביטול מקח שניהם חוזרים אית ליה. מיהו דוקא היכא דאמר ליה הב לי אוניתאי מצי האיך למימר ליה לא יהיבנא אלא הדרנא בי אבל אי מקבל עליה אוניתיה והאיך בעי למהדר ביה לא מצי למהדר ביה מהאי טעמא דרב חסדא. ואקשו עליה דרב חסדא ממאי דלמא דרב חסדא תרוייהו מצי הדרי בהו. כלומר כל היכא דאיכא דין חזרה בלא מי שפרע כיון דדמי לביטול מקח תרוייהו הדרי בהו ומתני' לאו כבטול מקח דמי דליכא שנוי השם דאורחיה דמוכר למימר יפות אני מוכר לך והלוקח אורחיה למימר רעות הן אלא מתני' משום כדי אונאה וקסבר מי שהוטל עליו ידו על העליונה ויש אצלי בשמועה זו פירוש מרווח ובפי' המשנה לדעת רב חסדא ולדעת המקשה. וקי"ל כרב חסדא: