השגות הראב"ד גיטין יח
השגות הראב"ד גיטין · Hasagot HaRa'avad Gittin 18b
Open in the reader →1הא דמקשינן בגמ' נישאה ודאי מפר לה בעל. איכא דקשיא להו הא דאמרי' בנדרים המודר הנאה מחבירו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו. ולאו קושיא היא כלל דהאי לאו מודרת הנאה מן היתומים היא כלל ולאו נודרת לצורך היתומים אלא כמי שנודרת בפני ב"ד או בפני חבירו ומודר הנאה מחבירו שאמרו שצריך בפניו לא אמרו אלא מפני הבושה או מפני החשד וכך פי' בירושלמי והכא לא שייכי כלל. א"נ איכא למיחש דלמא שרי לה בעל לפני היתומים אבל חכם ודאי לא שרי לה. ורב הונא ור"נ תרוייהו ס"ל אין הפרש בין נדר שהודר ברבים לנדר שהודר על דעת רבים. אלא דרב נחמן סבר תרוייהו אין להם הפרה. ורב הונא סבר יש להן הפרה אי נמי דחייש רב הונא דלמא בעל לא דייק ומפר בכולה וסמכה עילויה אבל לקודמין ודאי לא חיישינן דזיל קרי ביה רב הוא ואם בית אישה נדרה. ומי שאמר דהא דאמרי' אין מתירין לו אלא בפניו לכתחלה הוא דלא אבל אם התירו מותר טועה הוא וא"כ היינו דכתיב ביחזקאל [י"ז] אם לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר ונתתיו (גמולו) בראשו כלומר שינקרו את עיניו ועל צדקיהו קאמר שהתירו לו שבועה שנשבע לנבוכדנצר שלא בפניו והוא לא בזה ולא הפר והם שהתירוהו פשעו בדבר: