השגות הראב"ד גיטין א.
השגות הראב"ד גיטין · Hasagot HaRa'avad Gittin 1a
Open in the reader →1עתה אומר מעט מן הדברים שצריכת עיון תחלה אמרו המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם ואמר רבה לפי שאין בקיאין לשמה. קשיא לי והלא כמה דקדוקים אחרים יש בגט כגון שנכתב ביום ונחתם בלילה שפסול. וכתבו במחובר או בכל דבר שהיה צריך קציצה ונתינה או שמא בקרובים או בפסולים חתמו או זה שלא בפני זה חתמו. או שמא לא אמר לסופר כתוב ולעדים חתומו. (אבל) [או] אם אמר לשנים תנו גט לאשתי והם אמרו לסופר וכתב ולעדים וחתמו ובכל אלה הגט פסול. ואם אינן בקיאין לשמה כ"ש שאינן בקיאין בכל אלה. וכן לרבא דאמר לפי שאין עדים מצוין לקיימו על אלה הדקדוקים לא חשש וגם לשלא לשמה מפני שכל סופרי הדיינים הואיל ושולחים ידיהם לכתוב טופסי גיטין ותורפיהן בקיאים הם אלא שאנו צריכים לקיימו ואין עדים מצויים לקיימו והוא בא ומערער ומקלקל אותה. עתה קשה לי כיון שיאמר השליח הבעל נתנו לי חתום מה ערעור יכול הבעל לערער והלא אין יכול לומר האשה זייפה אותו כי זה הוא ערעור של כל השטרות שיאמר מזוייף הוא וזה אינו יכול לומר ולמה ליה למימר בפני נכתב ובפני נחתם. ובירושלמי מקשי ניחש לומר שמא בעדים פסולים חתמו. [ומשני] אינו חשוד לקלקלה בידי שמים. בב"ד הוא חשוד לקלקלה מתוך שאם בא וערער ערערו בטול אף הוא מחתמו בעדים כשרים. ואינו מחוור לפי שלא אמרו מפני חשד אלא מפני טעות לפי שאין בקיאין בדקדוקי גיטין. עתה אין לנו לומר אלא כי כל אותן החששות שכתבנו לרבה אינן מצויים ואין לבעל בהם הנאה אבל שלא לשמה מפני שהסופרים כותבים טופסי גיטין ושטרות כדי שיבא כל הצריך להם וימצא הדבר מזומן על זה חשש רבה לשלא לשמה שמא הסופר אינו בקי וכתב הטופס והתורף כדרכו ונתנו לזה. הנה כבר פרקנו לדעת רבה מה שהוקשה לנו על דבריו גם לדעת רבא נאמר שמא יבא הבעל ויערער ויאמר מפני נחץ השליח לא מצאתי עדים מזומנים וכתבתי אותם בכתב ידי בשם העדים והייתי סבור שהוא כשר ואח"כ נודע לי שהוא פסול לפיכך צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם והשתא דאמרי' דערעור הבעל מש"ה הוא כי אתו שנים והביאו לה גיטה מה טעם אינן צריכין לומר בפני נכתב ובפני נחתם מי לא יכול למימר אני חתמתי אותו ומה בין אחד לשנים ואיכא למימר כיון דיהביה לתרי תרי הן כעדי מסירה וכיון דאיכא עדי מסירה אפי' לא חתימי עליה סהדי כשר. ואי אמרת הרי הוא כמזוייף מתוכו ופסול ה"מ בודאי אבל הכא ספק הוא ולא חיישינן ליה אי נמי כיון דמסירה לתרי לא חיישינן דלמא אתי בעל ומערער. והא דאמרי' לדעת רבה דמוקים לההיא דאמרי' ואינו יכול שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו לאחר שלמדו. ואקשי ליה אי הכי יכול נמי. וקשיא לן כיון דרבה אית ליה דרבא כי יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם כדי שלא תזקק לעדות דלא שבקינן לה להנשא משום דאין עדים מצויין לקיימו עד שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. הא מלתא קשיא לן כמה שני ולא שנינן בה מידי דאית ביה מששא והשתא דאתחזי לי לפום מאי דחזיתי בירושלמי לא אמרו אלא בדורות הראשונים שאין חברים מצויים בחו"ל אבל בדורות האחרונים שחברים מצויים בחו"ל בקיאים הם. וכיון שחברים מצויים בחו"ל הוה ליה כא"י דשכיחן מתיבתא דאזלן מאתרא לאתרא ועדים מצויים לקיימו. ולדעת רבא לא קשיא לן ולא מידי דסבר רבא מנהגא לא אישתני כלל. אבל לרבה כיון דאישתני מנהגא דלא חיישינן לשלא לשמה א"כ לקיום הגט נמי לא ניחוש. וקושיא דלקמיה נמי דמקשה אי הכי אפי' חד נמי בהאי תירוצא מתרץ מאי דאיכא לאקשוויי עלה: