השגות הראב"ד גיטין כ.
השגות הראב"ד גיטין · Hasagot HaRa'avad Gittin 20a
Open in the reader →1העבד שנשבה ופדאוהו אם לשם עבד ישתעבד וכו'. פי' לה למתני' אביי ורבא. וכתב הר"ב ז"ל כרבא דאמר מתני' לאחר יאוש. וראיתי בנוסחא שלו שכתב רשב"ג אומר בין לשם עבד בין לשם בן חורין ישתעבד לשם עבד ישתעבד לרבו שני לשם בן חורין ישתעבד לרבו ראשון כדחזקיה וכו' רשב"ג אומר בין לפני יאוש בין לאחר יאוש ישתעבד לרבו ראשון כדחזקיה דאמר חזקיה מפני מה אמרו בין כך ובין כך ישתעבד שלא יהא כל א' וא' וכו'. זאת הנוסחא מצאתי בשתי הלכות ספרדיות לא ידעתי מה הן שתי הלשונות שפי' לרשב"ג. עוד מה הוא בין לפני יאוש בין לאחר יאוש ולדעת אחת מהם לא דבר ת"ק בלפני יאוש ולאחר יאוש שיאמר רשב"ג בין לפני יאוש בין לאחר יאוש ועל מה שחלק ת"ק השוה רשב"ג ואולי סבר הרב ז"ל כרשב"ג ועל כן שינה ופירש את דבריו בכל דיניהם. ונראה לרב ז"ל דהא דאמר חזקיה מפני מה אמרו בין כך ובין כך ישתעבד לרבו ראשון שלא יהא כל א' וא' מפיל עצמו לגייסות וכו' לא אמר (רב) אלא כשפדאוהו לשם בן חורין דכיון דשני לא מצי משתעבד ביה תקינו דלשתעביד ביה ראשון אפי' לאחר יאוש כדי שלא יהא כל א' וא' מפיל עצמו וכו' אבל כשפדאוהו לשם עבד ולאחר יאוש ישתעבד בו שני וכיון דמשתעבד לשני תו ליכא למימר שמא יפיל עצמו לגייסות דהא מ"מ עבד היא. ומ"ש הרב ז"ל בין לפני יאוש בין לאחר יאוש ישתעבד לרבו ראשון כדחזקיה על לשם בן חורין בלבד קאי ענין זה אני סובר כדברי הרב לפי הנוסחאות שמצאתי בהלכותיו מ"מ בין כך ובין כך לא יבא בטוב על לפני יאוש (ולאחר יאוש) שהרי לא חלק בו ת"ק אלא כמו שפירש בתחלה בין לשם עבד בין לשם בן חורין ישתעבד סתם ואם לפני יאוש ישתעבד לראשון כאביי והיינו דאמר להו כשם שמצוה לפדות וכו'. ואם לאחר יאוש לשם עבד ישתעבד לשני לשם בן חורין ישתעבד לראשון כדחזקיה והאי דקאמר חזינן לגאון דפסק כרבנן דברי גאון הוא דקא מייתי וליה לא סבירא ליה וכן עיקר דודאי כרשב"ג ס"ל בהא בין לפירושא דאביי בין לפירושא דרבא. חדא דקאמר חזקיה מפני מה אמרו דמשמע דרבים סבירא להו כוותיה. ועוד דקא מקשי' מיניה דר' יוחנן אדר' יוחנן דאמר כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו ולא קא מתרץ ליה אמוראי נינהו ואליבא דר' יוחנן כדמתרץ בכמה דוכתי אלמא בהא כוותיה סבירא ליה כחזקיה רביה דמפרש טעמיה ועוד דאמרי' בשמעתא בענין אמתיה דמר שמואל אנן ברשב"ג סבירא לן. ואע"ג דההוא לישנא אתיא כפירושא דאביי דמוקי לה לפני יאוש מ"מ סייעתא היא דכרשב"ג סבירא לן. ובירושלמי פסק הלכה כרשב"ג בפירוש ואע"ג דבגמ' דילן לא פסקו כיון דאיכא מילי דמוכחי הכי לא גרע מפסקא דגאון ואם יטען טוען הא איכא שמואל דלא סבירא ליה כוותיה דהא [לא] אשתעבד בה. ואי כדחזקיה אליבא דרשב"ג אפי' פרקוה לשם בן חורין משתעבדא לראשון ואפי' לאחר יאוש. נשיב ונאמר ולטעמך ולהדרה ניהליהו דהא פירקוה ניהליה לשם אמהותא ולשתעבדי בה אינהו כפירושא קמא דפריש הרב ז"ל דלאחר יאוש ישתעבד לרבו שני כדברי הכל. אלא הא לאו קושיא היא כיון דשמואל ס"ל דבת חורין גמורה היא לא משתעבד בה (ואינהו נמי מ"ט) [מיהו. ומה"ט נמי] לא אהדרה ניהליהו משום דמשעת יאוש דידיה ישראלית גמורה היא ועוד דאינהו נמי כי פרקוה לשם אמהותא לאו אדעתא דנפשייהו פרקוה אנא לאהדורה למר שמואל פרקוה ואיהו לא בעא לאשתעבודי בה כנ"ל בכל הענין הזה והחכם יראה ויבין: הוקשה לי בשמועה מה שאמרו בגמ' ולרבא דאמר ולאחר יאוש ולשום עבד ישתעבד לרבו שני רבו שני ממאן קנו משבאי שבאי גופיה מי קני ליה אין קני ליה למעשה ידיו כדריש לקיש. קשיא לי טובא היכי קני ליה למעשה ידיו ואי קאי בהדיה בדינא מי לא נפיק מתותי ידיה מי מצי למימר ליה הא קניתי לך בחזקה. ואי עריק מיניה נמי מי מצי לאהדוריה בדיניה ואגב אונסא הוא דקא משעבד ביה. מעתה הישראל דזבניה לשם עבדות אמאי ישתעבד ביה דמשמע דמדינא קאמר ליקום בהדיה בדינא וליפוק דהאי ישראל לאו אנס הוא ומדינא נמי ליכא עילויה ולא מידי. וחיי ראשי פירוקא דהא מלתא לא איתברר לי שפיר אלא דאמינא אגב דוחקא דהאי דקני ליה למעשה ידיו הכי קני ליה דאי אתי אחרינא עביד ביה עבידתא כמה דלא ערק מיניה יהיב ליה אגרא לשבאי דיליה משום הכי דהוה כמי שנשתמש בבהמתו וכיון דאית ליה קנין עילויה בהכי כי אתי ישראל וזבין ליה מיניה קני ליה נמי וכיון דאית ליה שום קנין עילויה חייל עילויה שם עבדות ובעי מיניה גיטא דחירותא מש"ה ישתעבד. ומנ"ל דקנין מעשה ידיו בעי גיטא דחירותא מדאמרי' בקדושין גבי עבד עברי וקונה עצמו בכסף ושוה כסף ובשטר. ומפרשי' בשטר שטר שחרור ואקשינן שטר שחרור למה ליה לימא ליה באפי תרי זיל. ואמר רבא זאת אומרת עבד עברי גופו קנוי. והא ודאי פשיטא לן דלאו קנין הגוף ממש קאמר דהא לגבי מציאה יד עבד עברי לאו כיד רבו דמיא כדאיתא באלו מציאות. וכן לענין שאלה אר"י פ' השואל דיד עבד עברי לאו כיד רבו דמיא. וכן לענין זכוי העירוב ודבר פשוט הוא זה אלא מאי גופו קנוי דקאמר דלא הוי כהלואה גביה. ולא סגי ליה במחילה לחודה ומנא לן דכי האי גוונא קנין הגוף קרי ליה מדאמרי' פרק הגוזל זוטא והאי עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים הפקעת הלואתו הוא אמר רבה זאת אומרת עבד עברי גופו קנוי. והתם ודאי קיי"ל דאין עובד כוכבים קונה ישראל לגופו אלא למעשה ידיו וקאמר גופו קנוי אלמא קנין מעשה ידיו קנין הגוף קרי ליה לגבי שעבוד הלואה ולגבי גזילה: