השגות הראב"ד גיטין כז.
השגות הראב"ד גיטין · Hasagot HaRa'avad Gittin 27a
Open in the reader →1[דף נח ע"א] הא דתניא הלוקח מסיקריקון ואכלה ג' שנים וחזר ומכרה לאחר אין לבעלים על לוקח שני כלום. ואמרי' מה נפשך אי אמר מינך זבנתה אפי' לוקח ראשון נמי. קשיא לי מכדי הלוקח מסיקריקון קתני כי אמר לבעלים מינך זבנתה מאי הוי לימא בתר דזבנתה מן הסיקריקון זבנתה מהאי וכי היכי דהויתי אנוס בזביני הויתי אנוס במחאה דלא מצינא למחויי ואוקים ארעא בחזקת אבהתיה. השתא היכא דטעין בשכוני בראי הואי ולא ידעית בחזקתך אמרי' להיאך ברור אכילתך היכא דידיע דמסיקריקון זבנה לא כ"ש דליטעון בתר סיקריקון זבנתה מינאי ולא מצינא למחויי הלכך צריך לפרושי דהאי הלוקח מסיקריקון דקתני לא שנודע כן אלא שהוחזק סיקריקון על אותה קרקע ולא נודע אם פדאוהו בעלים מידו אם לאו ואכלו אח"כ ג' שנים ובאו בעלים ואמרו כי מסיקריקון לקחו ורצו להוציאו מידו אם טען זה ואמר אני לא לקחתיו אלא ממך טענתו טענה ולא כל הימנו של זה לומר מסיקריקון לקחת אותו אבל אם לא טען אין טוענים לו אע"פ שהבעלים מודים כי הוא לוקח ואינו גזלן אבל ללוקח שני טוענין לו ואומרים לבעלים כי הלוקח ראשון לא לקחו מסיקריקון אלא ממך אי נמי ממך לקחו תחלה ואח"כ מסיקריקון:
2[שם] הא דגידול בר רעילאי דאקדים ויהיב זוזי לבני באגי מתלת שנין. ובני באגי יהודים היו וגזברי המלך היו ואותן בעלי הבאגי ברחו ולא נתנו מס המלך והגזברים מכרו אותן לגידול בר רעילאי ונתנו אותם המעות למלך. ונראה כי המלך שינה אותן גזברים לאחר שנה ומנה אחרים תחתיהם וכשבאו בעלי הבאגי והוציאו הבאגי מיד גידול זה להוציא מעותיו מיד הגזברים הראשונים שעברו ואמרו לו כי הניח מעותיו על קרן הצבי. כלומר כי הם בדין מכרו ונתנו המעות למלך אחר שברחו ולא נתנו מס המלך והוא הוא שפשע בעצמו שהקדים ונתן מעות בשביל ג' שנים. ואילו לא שינה המלך גזברים שלו למה הניח מעותיו על קרן הצבי כמה שבעלים רוצים לתת למלך יתנו אותו לגידול זה במקום מעותיו שהמלך לא יבקש המס ב' פעמים מגזבר אחד על כן נ"ל שהגזברים הראשונים עברו והשניים בקשו המס מן הבעלים כשחזרו כי המלך לכך מינה אותם תחת הראשונים כדי שיבקשו המס בתחלה לכל מי שיכנס בבאגי: