השגות הראב"ד גיטין ב
השגות הראב"ד גיטין · Hasagot HaRa'avad Gittin 2b
Open in the reader →1כתב הרב ז"ל בענין פלגינן דבורא דת"ק סבר כיון דשייר קרקע כל שהוא סתם לא יכיל עבדא לברורי לההוא כל שהוא דליקני איהו שאר נכסי הלכך לא קנה בנכסים ולא מידי וכיון דלא קני בנכסים כלום עצמו נמי לא קני דלא פלגינן דיבורא. ואני תמה על זה וכי מפני שלא בירר את חלקו לא קנה העבד את השאר. והרי המוכר חצי שדהו סתם קנה הלוקח חצי השדה אלא שנוטל את הכחוש כדאיתא בפ' בית כור. וי"מ מפני כי לשון כל שהוא משמע מרובה ומשמע מועט ומשמע נמי כלו כל שהוא כל מה שהוא השתא לפום האי פירושא אי פריש ואמר חוץ מבית רובע קרקע קנה שאר נכסים וקנה עצמו. ולא נהיר' אלא הפי' כיון דבכלל כל נכסיו נכנסו כל הקרקעות והעבד עצמו בכלל נכסיו וכיון דאמר חוץ הרי פגם הכלל וכיון דנפגם הכלל מצד אחר כבר נפגם הכל והנה שנפגם גם גוף העבד שהיה בכלל כל נכסיו דלא פלגינן דבורא ור"ש סבר פלגינן דבורא. ואע"פ שנפגם דבור הכלל מצד הקרקעות לא נפגם מצד העבד. ומסקנא דלכ"ע פלגינן דבורא בתרי גופי כדאיתא בב"ב פרק יש נוחלין ונכסים ועבד תרי גופי נינהו. אלא הכא היינו טעמא דת"ק משום דלאו כרות גיטא הוא הואיל ואית ליה לאדון זכותא בגויה הלכך אפי' אמר הרי עצמך ונכסי קנוים לך חוץ מבית רובע קרקע אינו גט ואע"פ דליכא הכא פלוגת דבור כלל. מ"ט משום דאית ליה לאדון זכותא בגויה: